ההמונים הסמויים, הצווים והמסכה
מאמר "ההמונים הסמויים, הצווים והמסכה"
שאולי יצחק עו"ד מוסמך לעבודה סוציאלית קלינית ומומחה לשיקום
מדינת ישראל הכריזה על תקנות לשעת חירום ומוציאה צווים, על פי הנחיות משרד הבריאות להתמודדות עם תחלואת נגיף הקורונה. ישראל נמצאת בהסגר והאזרחים עוטים מסכה על פניהם וכפפות על כפות ידיהם, כל זה תוך "שמירת מרחק" בין הבריות ו"מניעת התקהלויות וכנסים".
במאמר זה אני מבקש לנתח את כל הנושא הנ"ל מנקודת המבט של "הפסיכולוגיה של ההמון ושל הכוח" בלבד.
אליאס קנטי שהקדיש שנים רבות לחקר הפסיכולוגיה של ההמון ושל הכוח כותב בספרו "ההמון והכוח", שבכל רחבי תבל מקום שם בני אדם מצויים מצויה גם הקונספציה – התפיסה הגישה לחיים – של "ההמונים הסמויים" שהינה הקדומה ביותר של האנושות. אפשר לקבוע בוודאות מוחלטת שאין שבט ולא לאום ולא עם שאין להם שפע של עלילות, מעשיות ואמונות אודות מתיהם. רישומם של המתים על החיים היה חלק מהותי ויסודי של החיים עצמם.
אך לא רק מספרם של המתים גדל ותחושת הדחיסות והצפיפות שלהם מצויה בכל ובני האדם מאמינים שהם נעים אנה ואנה אך הם נותרים סמויים מהעין. ישנם אנשים בעלי כישרונות מיוחדים המאמנים שיש בכוחם להעלות את הרוחות באוב ולהכניעם ולהופכם למשרתיהם ועושי דברם.
בטקסט יהודי קדום נכתב: "יידע אדם ויזכור כי המרחב בין שמיים וארץ אינו ריק, אלא מלא כולו בחילות ובקהל גדול ורב. יש מהם טהורים טובים וחנונים כולם, אבל אחרים יצורים טמאים המה, מענים ועושי עוול. כולם מעופפים אנה ואנה באוויר, יש בהם המבקשים שלום יש המבקשים מלחמה. יש העושים טוב ויש העושים רע. יש המביאים חיים ויש המביאים מוות.
הנצרות של ימי הביניים הקדישה מחשבה רבה למספרם ההולך וגודל של השדים. קיים ניגוד טבעי עמוק בין תפיסת השדים של האדם לבין תפיסת מלאכים והקדושים שלו.
ההמונים הסמויים – מתים שדים – כי המחשבות והאמונות בהם הלכו ודעכו במרוצת השנים, אולם הם הותירו עקבות. עובדה שההמונים הסמויים הנ"ל הלכו והפכו לזעירים יותר ואיבדו את קווי המתאר שעשויים להזכיר לנו דמות אנושית ונעשו זעירים עוד הרבה יותר, בדמות שונה מאוד ובמספרים גדולים עוד יותר הם צצים ומופעים שוב במאה ה-19 הפעם "כחיידקים וכווירוסים". תחת לתקוף את הנפש הם תוקפים עתה את גופם של בני האדם והם עלולים להיות מסוכנים מאוד.
מעטים הם בני האדם שהציצו אי פעם במיקרוסקופ וממש ראו אותם שם. אבל הכול שמעו עליהם ומודעים כל העת לנוכחותם ועושים כל מאמץ לא לבוא במגע עימהם. הגם שדבר זה , נוכח היותם סמויים, את כוחם להרע ולהזיק והתרכזותם במספרי ענק במרחבים זעירים מאוד נחלו ללא ספק מהאמונה בשדים.
הפקודות והצווים מטבע בריאתן הם סופיות והחלטיות, ללא תנאי. הן נראות לנו טבעיות כמו גם נחוצות ובני האדם מקבלים אותם כדבר הקיים ועומד מאז ומעולם. החל מהילדות מורגלים בני האדם לפקודות ובמכלול חיי בגרותנו עלי אדמות.
הפקודה הראשונה המקורית, גוררת מנוסה. מנוסה מוכתבת לאדם ולכל בעלי החיים על ידי אחרת חזקה יותר ועל ידי דבר מה מחוצה לה. מנוסה נראית כספונטאנית. לסכנה יש תמיד דמות וצורה ושום אדם או חיה, אינם נסים אלא אם כן הבחינו בה.
כל הפקודות נגזרות מן פקודת המנוסה והקדומה שבפקודות, והקדומה בהרבה מהאדם, היא גזר דין מוות. מן הראוי לציין כי מאחורי כל הפקודות ניבט במלוא חומרתו ואכזריותו גזר דין המוות.
מטבעה של פקודה שאינה מותירה מקום להתנגדות ולסתירה. אין היא נושא לדיון ואף אינה מלווה בהסברים ואף אין לערער עליה. היא קצרה נמרצת ובהירה מאחר והיא חייבת להיות מובנת כהרף עין. כל שיהוי ועיכוב בהבנת הפקודה גורע מכוחה. ועם כל חזרה עליה- שאינה מלווה בביצוע מידי – היא מאבדת חלק מחיוניותה, עד שלבסוף היא נעשית מרוקנת וחסרת כוח.
שינוי צורה – כשרון שינוי צורה העניק לאדם כוח ושליטה על כל היצורים האחרים. שינוי צורה הינו לצורכי מנוסה, קרי על מנת להימלט ולחמוק מאויב המאיים על האדם או על כל בעל חיים. המסכה הינה שינוי צורה והיא מתייחדת בנוקשותה מכל המצבים האחרים של שינוי צורה. תחת התנועות המשתנות והרציפות של הפנים והמוכנות של האדם לשינוי צורה מובעת בבירור בניעות המתמדת של פניו. המסכה מייצגת את ההיפך הגמור: קביעות, מושלמות ואחידות. מרגע שהושמה המסכה במקומה לא יתכנו עוד התחלות או גישושים לקראת משהו חדש. המסכה היא חד משמעית, היא מביעה דבר מוגדר לגמרי, הירא קבועה והדבר שהיא מביעה אינו יכול להשתנות. המסכה נועדה בעיקר כלפי חוץ ויוצרת ריחוק בינה לבין הצופה המתקרב אליה ולקביעות צורה מתווסף גם קביעות המרחק.
כל מה שמעבר למסכה הריהו מסתורין. אסור לאיש לדעת מה מסתתר מאחוריה. מסכה מביעה הרבה אך מסתירה שבעתיים ומעל לכל היא מפרידה. רוויה וטעונה איום ואימה שאין לדעת בדיוק מה מהותם. המסכה היא גם סייג לשינוי צורה מאחר וניתן לקרוע ולהסיר אותה ונגזר על מי שעוטה על פניו מסכה לחשוש מכך. הוא צריך להישמר פן יאבד אותה וחששות וחרדות מכוססות בו לגבי מה עלול לקרות לו בשעה שהיא תישמט.
נשא כולנו תפילה ליושב במרומים שינחה את כל העם בתבונה ובבינה וביכולת לתקן דרכינו וליצור מחדש ונצליח להביא תרופה ומזור לתחלואת נגיף הקורונה. כולנו תקווה ובעיקר אמונה שבהתמודדות איתנה ונבונה של כל החברה, נגיע לימים טובים יותר של בריאות ובשורות טובות.
הכותב: הינו עו"ד, מוסמך לעבודה סוציאלית קלינית ומומחה לשיקום.
