תקנות העסקת נכי הפכו להיות "אות מתה" בספר החוקים המלחמה
תקנות העסקת נכי מלחמה הפכו להיות "אות מתה" בספר החוקים והפגיעה בציבור הנכים ובכספי הציבור.
שאולי יצחק עו"ד, מוסמך לעבודה סוציאלית קלינית ומומחה לשיקום.
כך עולה מתשובות משרד הביטחון לבקשה לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע התשנ"ה 1998. במקום שתקנות העסקת נכי מלחמה יהיו כלי יעיל לניהול מדיניות שיקום תעסוקתי ומקצועי, הופך הוא "לאות מתה" בספר החוקים ונזרק הצידה "כאבן שאין לה הופכין" וכל זאת ללא שקיפות ציבורית ומכאן שציבור הנכים ניזוק וניזוק גם הציבור בכלל בכך שמבוזבזים כספי ציבור. קשה למצוא היגיון ו/או מסרים ערכיים להתנהלות בלתי ראויה זו וברי לכול שהתנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין.
פרקליטה בכירה בפרקליטות אמרה במהלך דיון משפטי "שמשרד הביטחון לא מיישם את תקנות העסקת נכי מלחמה, התקנות ישנות שלא פועלים על פיהן" ומכאן שהפגיעה בזכויות נכי צה"ל המוקנות להם בדין נמשכת וכן הפגיעה בכספי ציבור, על כל המשתמע מכך.
בשנת 2009 הורה אגף השיקום במשרד הביטחון לבטל את תשלומי תגמולי המחייה (להלן:"התג"מ"), בדרגות נכות 20% ועד 49% נכות לזכאים עם נכויות גוף פיזיות, בתחולה אך ורק לנכים חדשים, המשמעות ברורה.
"הרציונל להחלטה זו שבנכות פיזית בשיעור עד 49 אחוזים קיים פוטנציאל שיקומי ויכולת תפקודית לשיקום תעסוקתי".
מדו"ח מבקר המדינה מאוגוסט 2005 עולה עניין "השמה תעסוקתית לנכי צה"ל".
"תהליך שיקומם של נכים הוא ארוך ומורכב משלבים רבים. חלק חשוב בתהליך זה הוא שילובו של הנכה במעגל התעסוקה. חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949 (להלן: "החוק"), קובע, בין היתר, הסדרים שנועדו לסייע לחיילים משוחררים ולנכי מלחמה בהשתלבותם מחדש בחיים האזרחיים. סעיף 31 לחוק קובע, כי שר הביטחון רשאי להתקין תקנות, ובהן: (א) להטיל חובה על נותני עבודה, או על סוגים מסוימים של נותני עבודה, להעסיק נכי מלחמה במכסה או במספר שייקבע בתקנות (ב) לייחד לנכי מלחמה סוגי עבודות במפעלים או התעסקויות מסוימות (ג) לקבוע את סדרי קבלת נכי מלחמה לעבודה ואת תנאי העסקתם (ד) לקבוע את הנוהל ואת התנאים בדבר רישום נכי מלחמה ואת דרכי קביעת התאמתם לעבודה (ה) לכונן רשויות מוסמכות לטיפול בענייני העסקת נכי מלחמה ולקבוע את סמכויותיהן.
מכוח סעיף 31 לחוק הותקנו תקנות העסקת נכי-מלחמה, התשי"א-1951 (להלן "התקנות"). סעיפים 2 ו-2א לתקנות קובעים, כי בסוגי עבודות מסוימים, שפורטו בסעיף 2, לא יעסיק אדם אלא נכי מלחמה בלבד, אלא אם ניתן לכך היתר. סעיף 4(א) לתקנות קובע, כי נותן עבודה המעסיק לא פחות מעשרה עובדים ולא יותר מעשרים עובדים, חייב להעסיק במפעלו נכה מלחמה אחד. סעיף 4(ב) לתקנות קובע, כי נותן עבודה המעסיק במפעלו יותר מעשרים עובדים, חייב להעסיק במפעלו נכה מלחמה אחד לכל עשרים עובדים, ונכה מלחמה נוסף למספר העובדים העודף לאחר חלוקת מספר כל העובדים לעשרים, כשהעודף עולה על עשרה. יש לציין, כי חובת ההעסקה שקובע החוק חלה על מעסיקים ציבוריים ופרטיים כאחד. סעיף 13 לתקנות קובע סנקציה פלילית של מאסר שישה חודשים או קנס לכל העובר על הוראות סעיפים שנקבעו וביניהם סעיף 2, 2א ו-4 לתקנות.
כמו כן קבע משהב"ט בהוראותיו (המ"ב), כי אי-העסקת נכי מלחמה או פיטורים של נכי צה"ל שלא על פי התקנות על ידי ספק, קבלן או מתכנן, תהווה סיבה להוצאתו מרשימת הספקים, הקבלנים והמתכננים המוכרים של משהב"ט.
בפברואר 2004 כתב יו"ר הארגון למבקר המדינה, כי "על אף חקיקה ענפה... ועל אף חשיבות הנושא, שאינה שנויה במחלוקת, לצערי, לאורך השנים לא נאכפו התקנות, ונכי צה"ל לא קיבלו את הזכות שהוענקה להם בדין להשתקם בשיקום תעסוקתי". כמו כן, ממסמכי משהב"ט משנת 2004 עלה, כי הוראות החוק, התקנות, והמ"ב אינם מיושמים בפועל, שעה שמאות נכים ממתינים לפתרונות תעסוקה.
משרד מבקר המדינה מעיר בעניין זה כלהלן:
א. משך שנים לא אכף משהב"ט את הוראות החוק ואת התקנות, ששר הביטחון התקין מכוחו. עקב כך, נפגעה במשך שנים יכולת שיקומם של נכים באמצעות השמתם במקומות עבודה.
ב. יתר על כן, משהב"ט לא אכף במשך שנים את הוראותיו הוא. בכך נפגעה היכולת להשתמש בכוחו של משהב"ט מעצם היותו גוף כלכלי רב-עוצמה לצורך סיוע בהשמתם של נכי צה"ל.
ג. הוראות התקנות, שהותקנו בשנת 1951, לא עודכנו על אף שינויים שחלו במהלך השנים. כך, לדוגמה, כולל סעיף 2 לתקנות, המפרט סוגי עבודה המיוחדים לנכי מלחמה, סוגי עבודה שנעלמו במהלך השנים, והוראות אחרות אינן תואמות את השינויים שחלו במהלך השנים בשוק העבודה. מן הראוי, כי תותקנה תקנות חדשות המתאימות לרוח הזמן, בהתאם לסעיף 31 לחוק.
במרס 2005 מסר משהב"ט למשרד מבקר המדינה בתגובה לממצאי הביקורת, כי אכיפת התקנות אינה מבוצעת במלואה, כיוון שאין לרשות המוסמכת כל סמכות מעשית לכפות את החלטותיה על המעבידים; וכי הוכנה הצעה לתיקון התקנות."
עו"ד בנימין אלוני מארגון נכי צה"ל כותב במכתבו מיום 10/4/09 "כמי שדי אמון על נושאי חוק הנכים לא ראיתי שום תיקון או הצעה לתיקון התקנות עד היום יתר על כן ראש אגף השיקום בוועידה הארצית בדצמבר 2007 הודה כי אגף השיקום נכשל בשיקום נכים בעבודה".
למעשה דו"ח מבקר המדינה מותח ביקורת חריפה על אופן שבו התנהל אגף השיקום בטיפולו בנכי צה"ל. אגף השיקום נמנע, במשך שנים, מגיבוש תכניות שיקום תעסוקתי ונהלים סדורים להפעלה ויישום תקנות העסקת נכי מלחמה והוליכו שולל את ציבור הזכאים. בכך לא שגיא, ואף המשיכו בביצוע טעויות ומחדלים רבים שהסבו נזקים לקופה הציבורית ופגעו בזכויות הזכאים המוקנים להם בדין, והתעלמו מסימני אזהרה ברורים למשברים הקרבים בכל הקשור לטיפול ושיקום בנכי צה"ל.
אגף השיקום לקה בהערצה עיוורת ליועצים המשפטיים של המשרד שכשלו בהבנת העקרונות הבסיסיים בהליכי השיקום ונטו לבצע ניתוחים שטחיים, ופרשנויות משפטיות מחמירות כלפי הזכאים והתעלמו מהעיקרון הבסיסי שחוק הנכים הוא חוק סוציאלי על כל המשתמע מכך, והמשיכו לנקוט בשיטת "בית שמאי" מחמירה כלפי כלל הזכאים למעט כלפי מקורבים, קרובים ומיוחסים, שגורמים בכירים "חפצו ביקרם" והעניקו להם זכויות והטבות שלא כדין. בעקבות כל זאת אגף השיקום שהיה בעבר אגף מקצועי הפועל על ערכים חברתיים וסוציאליים נעלים, שראה בעבודתו השיקומית כשליחות ציבורית ממעלה ראשונה, הפך להיות אגף שסיגל לעצמו "תרבות של צייתנות" ליועצים המשפטיים "ששלטו" במשרד ומזמן הפך להיות כמו "חברת ביטוח".
זקני אגף השיקום לדורותיהם יודעים לספר בשבחו ובאישיותו הנעלה של ראש האגף מר אריה פינק באומרם "שאם במקרה נכנסה יונה דרך החלון ללשכתו של ראש האגף היא הייתה יוצאת עם אחוזי נכות".
היום מבריחי היונים, שוקדים איך להרחיק את היונים מעל אדן החלון, ואיך להרחיק את המטרד המסוכן. מבריחי היונים טורחים גם להזכיר לציבור שהיונים על אדן החלון אינם רק מטרד רעש, אלא גם סכנה בריאותית.
ברע"א 10472/07 אימן דהוד נגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה מבוא עמקים (פורסם בנבו), קבע כב' השופט רובינשטיין:
"סוף דבר, סבורני כי על המדינה לתת דעתה לעניין זה. שינוי מדיניות שהחליטה עליו הרשות המבצעת הפך את הוראת הרשות המחוקקת לאות מתה, ויתכן כי גרם נזק מסוים לאוכלוסייה שראוי היה להיטיב עמה, בלא שאטע מסמרות (והדברים נאמרים לאו דווקא בענייננו שלנו). באת כוח היועץ המשפטי לממשלה מסרה, כי נושא זה מצוי בפני השרים הרלבנטיים (נזכיר כאן, כי עוד במכתבו של עו"ד זמרת ממשרד הפנים מיום 28.7.04 נאמר, שנבחנת האפשרות לביטול הסעיף או להבהרתו, ומאז חלפו למעלה מחמש שנים). סבורני, כפי שייאמר להלן, כי אין מקום לעכב את ההכרעה בתיק זה, אך אין בכך כדי לומר שאין נדרשת חשיבה מאומצת באשר לתיקון המצב. אין זה בריא, לכל הדעות, כי משפט משמעותי בספר החוקים יכלול "אותיות מתות". נוכח ההיסטוריה שנסקרה, יפה מאוד שעה אחת קודם".
"כאמור, סבורני כי נוכח שינוי שיטת הזכאות של משרד השיכון, לא ניתן עוד ככלל לקבל פטור לפי סעיף 19(ב)(5). אכן, במישור הכללי עניין זה אינו פשוט, אך הוא מסור למחוקק - שבידו לתקן את הוראת הפטור, או אף לבטלה כל עיקר, הכל בהתאם למדיניותו.
עותק מפסק הדין יומצא גם לבאת כוח היועץ המשפטי לממשלה, והיא מתבקשת להביאו בהקדם לידיעת המשרדים הרלבנטיים. אנו תקוה, כי אכן ייעשה - ולוא באיחור רב - המאמץ שלא להותיר "חלקה מתה" בספר החוקים, ולמנוע פגיעה באוכלוסייה שנזקקה עד היום לפטור לפי סעיף 19(ב) (5), ובוודאי זו שפטור אחר אינו חל עליה" (ההדגשות לא במקור ש.י) דברים אלה יפים גם בענייננו בשינויים המתחייבים.
בקשה לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע התשנ"ח 1998
הח"מ התכבד והגיש בקשתו לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע התשנ"ח 1998, כמפורט להלן:
המסגרת הנורמטיבית
1. חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) התשי"ט 1949.
2. תקנות העסקת נכי מלחמה התשי"א 1951.
3. הוראת אגף השיקום מס' 03.70 הנושא : רשות מוסמכת לטיפול בענייני העסקת נכי מלחמה וזכאים.
מתוקף תקנה 5 לתקנות העסקת נכי מלחמה, התשי"א - 1951 (להלן: "תקנות נכי מלחמה") שהותקנו מכוח חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט – 1949 (להלן: "חוק חיילים משוחררים"), הוקמו רשויות מוסמכות בענייני העסקת נכי-מלחמה.
התקנות הרלבנטיות לענייננו בתקנות נכי מלחמה, קובעות כדלקמן:
תקנה 6(ב) קובעת כי :
(ב). למסור לכל נותן עבודה, החייב בהעסקת נכי מלחמה לפי תקנות אלה, הודעה בכתב בדבר נכה המלחמה שמחובתו להעסיק, ובדבר סוג העבודה שבה יועסק, ונותן העבודה חייב, תוך שבועיים מיום מסירת ההודעה, לקבל לאותו סוג עבודה את נכה המלחמה ששמו נקוב בהודעה".
תקנה 4(ב1) קובעת כי:
"נתקבל נכה מלחמה שלא על פי הודעה לפי תקנה 6(ב), או נעשה עובד לנכה מלחמה, רשאי נותן העבודה להודיע על כך לרשות מוסמכת, תוך שנה מיום קבלתו של נכה המלחמה לעבודה, או מיום שהעובד נעשה לנכה מלחמה, ומשהודיע כך רשאית הרשות המוסמכת למסור לגבי אותו נכה מלחמה הודעה לפי תקנה 6(ב), בשינויים המחויבים; מסרה הרשות המוסמכת הודעה כאמור, יובא נכה
המלחמה במניין נכי המלחמה אשר על נותן העבודה להעסיק במפעלו לפי תקנה זו."
תקנה 7 , שעניינה פיטורי נכה שהתקבל לעבודה בהתאם לתקנות הנ"ל, קובעת כי:
"נכה מלחמה שנתקבל לעבודה לפי הוראות תקנה 6(ב), או שרשות מוסמכת מסרה לגביו הודעה לפי תקנה 4(ב1), לא יפוטר מעבודתו אלא על פי היתר בכתב מאת הרשות המוסמכת".
הוראת אגף השיקום מס' 03.70 הנושא : רשות מוסמכת לטיפול בענייני העסקת נכי מלחמה וזכאים. סעיף 1 להוראה קובע:
"הוראה זו באה לקבוע את דרכי ואופן פעולותיהן של הרשויות המוסמכות להעסקת נכי מלחמה וזכאים".
סעיף 7 להוראה קובע:
"הרשות המוסמכת להעסקת נכי מלחמה וזכאים לתקנות, היא "הגוף החוקי" לפעולות האגף והלשכות בנושא תעסוקה והשמה בעבודה ומשמשת ככלי עזר חשוב ללשכה במו"מ להשגת מקומות עבודה, לדרישת נתוני דיווח, לאכיפת העסקתם של נכים וזכאים ולהחלטות בבקשות מפעלים לפיטורי נכים וזכאים".
השאלות לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע
כמה הודעות בכתב (להלן: "צווי העסקה") הוצאו על ידי הרשות המוסמכת במשרד הביטחון, בעשור האחרון משנת 2005 – 2015?
כמה הודעות בכתב (להלן: "צווי העסקה") הוצאו על ידי הרשות המוסמכת במשרד הביטחון, לרשויות המדינה כמעסיקים, בעשור האחרון משנת 2005 – 2015?
כמה ישיבות קיימה הרשות המוסמכת, במשרד הביטחון, לעניין: ניהול מו"מ, אכיפת מכסות, הוצאת צווים ו/או מניעת פיטורין, בעשור האחרון משנת 2005 – 2015?
כמה ישיבות קיימה הרשות המוסמכת, במשרד הביטחון, לעניין: ניהול מו"מ, אכיפת מכסות, הוצאת צווים ו/או מניעת פיטורין, לרשויות המדינה כמעסיקים, בעשור האחרון משנת 2005 – 2015?
מהו הסכום השנתי ששולם בגין "תשלומי מחוסר פרנסה" לזכאים בעשור האחרון משנת 2005 – 2015?
כמה ישיבות של צוות רפואי רב תחומי (להלן: "וועדות צר"מ") התקיימו, במחוזות אגף השיקום בעשור האחרון משנת 2005 – 2015?
כמה רופאים מומחים משמשים כחברי וועדות צר"מ במחוזות אגף השיקום של משרד הביטחון?
מהו הסכום השנתי שמשולם לרופאים המשמשים כחברי וועדות צר"מ בעשור האחרון, משנת 2005 – 2015?
התשובות שהתקבלו לפי חוק חופש המידע
מכתבו מיום 19/7/16 של הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד הביטחון.
תשובה לשאלות 11 ו- 12 – כמה צווי תעסוקה הוצאו בשנים 2005-2015, נציין כי בבדיקה שערכנו לא הוצאו צווים בשנים אילו . נציין, כי הנושא לא מנוהל על ידי מערכות ממוחשבות.
למותר לציין כי בשנת 2008, הוציאה הרשות המוסמכת במחוז הצפון שני צווי תעסוקה כמפורט בהמשך.
תשובה לשאלות 13-14 – כמה ישיבות קיימה הרשות המוסמכת למניעת פיטורין, נציין כי בעשור האחרון התקיימו כ- 15 רשויות מוסמכות למניעת פיטורין, לנכים אשר בעבר הרחוק הושמו בלווי צו תעסוקה. כמו כן לא נערכים דיונים עם מעסיקים ע"פ התקנות.
תשובה לשאלה 15 – להלן הסכום השנתי שהוצא על חפ"ר בשנים 2005-2015 (במש"ח).
שנת תקציב 2005 – 17 מיליון ₪.
שנת תקציב 2006 – 17 מיליון ₪.
שנת תקציב 2007 – 15 מיליון ₪.
שנת תקציב 2008 – 12 מיליון ₪.
שנת תקציב 2009 – 11 מיליון ₪.
שנת תקציב 2010 – 11 מיליון ₪.
שנת תקציב 2011 – 9 מיליון ₪.
שנת תקציב 2012 – 7 מיליון ₪.
שנת תקציב 2013 – 7 מיליון ₪.
שנת תקציב 2014 – 4 מיליון ₪.
שנת תקציב 2015 – 3 מיליון ₪.
לכאורה הטבלה הנ"ל מעודדת מאוד ממנה ניתן להבין שהחל משנת 2007 החל אגף השיקום לקצור הצלחה בשיקום נכי צה"ל בעבודה, האומנם? או שעסקינן באחיזת עיניים? או שההפחתה המשמעותית בתשלומי החפ"ר הומרה בתשלומי ת.ט.ר ו/או נצרך ו/או תג"מ קבוע. או חלילה השתנתה המדיניות בכל הקשור לזכאות נכים לקבל תשלומי חפ"ר כל עוד והם לא הושמו בעבודה מפרנסת על פי כישוריהם ומגבלותיהם ורבים מנכים אלה שהיו רשומים באגף השיקום כדורשי עבודה, "הוגדרו" כזכאים שאינם משתפי פעולה ו/או סרבני עבודה??? דא עקא שאגף השיקום לא פירסם דבר על שינוי המדיניות ו/או דאג לשינוי התקנות בעניין הזכאות לקבלת תגמול חפ"ר לפי סעיף 6א' לחוק הנכים.
תשובה לשאלה 16 – מספר הצרמי"ם שהתקיימו בשנים 2005-2015, נציין כי באגף שיקום נכים קיימים צוותים רב תחומיים בתחומים שונים, הנקבעים מעת לעת על פי הצורך, אין נתונים מדויקים בנוגע למספר הישיבות שהתקיימו לאורך השנים, גם לא לנושא צר"מ כושר עבודה.
"נציין כי באגף שיקום נכים קיימים צוותים רב תחומיים בתחומים שונים, הנקבעים מעת לעת על פי הצורך". למותר לציין כי מי שקובע איוש וכינוס צוותים רפואיים רב תחומיים בתחומים שונים הוא הרופא המחוזי המוסמך (האם יש נהלים ו/או קריטריונים קבועים, לעניין כינוס ישיבות צוותים אלה, או שהדבר נתון לשיקול דעתו הבלעדי של הרופא המחוזי המוסמך?).
כידוע הרופא המחוזי המוסמך מפנה זכאים לטיפול ו/או להתייעצות למומחים רפואיים בכל התחומים, בכל המרכזים הרפואיים בארץ ובנוסף לרופאים מומחים פרטיים (ספקי אגף השיקום). כמו גם הרופא המחוזי המוסמך הינו חלק מהצוות השיקומי במחוזות אגף השיקום הכולל עובדים סוציאליים שיקומיים (שאף הם לא עוסקים בטיפול אלא מפנים לטיפול פסיכו- סוציאלי ופסיכולוגי לספקים חיצוניים)
נשאלת השאלה מדוע יש צורך במתן יעוץ רפואי בתחומים שונים בנוסף לחוות הדעת הרפואיות המלומדות ולהמלצות הרפואיות שכותבים כל המומחים הרפואיים בכל המרכזים הרפואיים בארץ כולל מומחים פרטיים, צריך גם יעוץ נוסף מהצוותים הרפואיים הנ"ל? האם הרופא המחוזי המוסמך אינו מכבד חוות דעת הרופאים המומחים שבמרכזים הרפואיים בארץ? האם לא מדובר בכפילות שאינה מחויבת המציאות הרפואית? והאם אין כאן בזבוז כספי ציבור ללא בקרה ולא לצורך חיוני? ומעל לכול האם לא ניתן לעשות שימוש בכל הכספים המשולמים לרופאים בצרמי"ם
לצרכים רפואיים חיוניים לשיקומם הרפואי של הזכאים?
תשובה לשאלה 17 נציין כי קיימים 18 רופאים המשמשים כרופאים מכל סוגי ההתמחויות בכל הצרמי"ם של אגף השיקום.
תשובה לשאלה 18 – להלן הסכום השנתי המשולם לרופאים המשמשים כרופאי הצר"מ:
שנת תקציב 2010 – 1.3 מיליון ₪.
שנת תקציב 2011 – 0.8 מיליון ₪.
שנת תקציב 2012 – 1.3 מיליון ₪.
שנת תקציב 2013 – 1.5 מיליון ₪.
שנת תקציב 2014 – 1.3 מיליון ₪.
שנת תקציב 2015 – 1.4 מיליון ₪.
"הערה: יתכן וחלק מהחשבוניות של רופאי הצר"מ נרשמו בכתובת אחרת.
נציין כי רק משנת 2010 נפתח סעיף תקציבי מרכז לנושא תשלום עבור רופאים בצר"מ ולכן ניתן להמציא מידע רק בנוגע לשנים 2010-2015.
הנתונים מציגים את סך התשלומים ששולמו לרופאים המשמשים כרופאי צר"מ בכלל התחומים ולא רק בצר"מ כושר עבודה".
נשאלת השאלה איך וכיצד ומי בוחר את הרופאים המומחים לצר"מ? האם יש קריטריונים ודרישות סף? האם מתקיים מכרז? האם יש וועדה מקצועית המראיינת את הרופאים המועמדים? מדוע לא מפרסמים את שמות הרופאים המאיישים את הצר"מ לזכאים? האם יש קורלציה בין הרופאים המומחים המאיישים את הצר"מ במחוזות השונים לבין קופת חולים זו או אחרת?
( מעבר לנדרש, נציין כי השאלות הנ"ל נשאלות גם לעניין סמכותו של הרופא המחוזי המוסמך, לאשר ניתוח לזכאי בשר"פ? מהם הקריטריונים הקובעים מי מהזכאים יופנה לניתוח שר"פ ומי מהזכאים יופנה לניתוח רגיל בבית חולים?
ועדות צר"מ ו/או ועדות כושר עבודה
למותר לציין כי וועדות צר"מ ו/או כושר עבודה, אינן וועדות סטטוטוריות והן מייעצות בלבד, לרופא המחוזי המוסמך שבתוקף תפקידו מפנה את הזכאים לטיפול המומחים הרפואיים בבתי חולים, ומקבל מהם חוות דעת רפואיות והמלצות רפואיות ונשאלת השאלה, מדוע יש צורך בוועדות צר"מ ו/או כושר עבודה בה בשעה שמונח בפני הרופא המחוזי המוסמך תיקו הרפואי של הזכאי, חוות הדעת הרפואיות של המומחים על המלצותיהם כולל תוצאות בדיקות ההדמיה? האם כספי ציבור מבוזבזים על הליכים בירוקרטיים מיותרים?
בע"ו (מחוזי חיפה) 11258-01-09 קצין תגמולים נגד פלונית – יולי 2010. נקבע: "המשיבה פנתה אל ד"ר אילן אדם, רופא מרחבי וביקשה לערער על קביעת הועדה הנ"ל. ד"ר אדם במכתבו מיום 23.11.06 השיב לפניית עו"ד המשיבה "כי.. הערכת כושר עבודה הינה באחריותו של הרופא המחוזי אשר לצורך גיבוש החלטתו, יכול להתייעץ עם גורמים שונים ומגוונים, בינם גם צוות מומחים בנושא כושר עבודה.... מכאן נתין להבין כי אין ערעור על ועדה שלא קיימת. במקרה של פלונית הערכנו (ההדגשה לא במקור. מי זה הערכנו ש.י?) כי החלטתו של ד"ר גולדשטיין (רופא מחוזי מוסמך ש.י) שקבעה כי אינה מסוגלת כלל לעבוד אינה סבירה ולכן החלטנו (ההדגשה לא במקור. מי זה החלטנו ש.י?) לבדוק זאת פעם נוספת. לצורך גיבוש החלטתה הסופית נעזרנו ביועצים מומחים מהשורה הראשונה בתחום קיבלנו המלצתם והחלטנו בהתאם, לאור כל אלה, החלטתו הכתובה של ד"ר גולדשטיין (הכוונה הינה להחלטה שניתנה בעקבות כינוס ועדת רעות – א.ש) הינה נכונה מכל הבחינות ואיני רואה כל סיבה מוצדקת בכדי לשנותה".
עיסוק בהערכת תפקוד לצורך שיקום, או לכל מטרה אחרת לרבות קביעות נכות כושר עבודה ו/או אי כושר עבודה וזכאות במסגרת חוקים שונים ותקנות שונות מחייב התרחקות מקביעות סובייקטיביות והתבססות על הגדרות ומסגרות, אשר יתנו תוקף לקביעות. משכך ההחלטות לעניין אי כושר עבודה, אינן אחידות "ונקבעות מראש לפי ההנחיות והתכתיבים שמקבל הרופא התעסוקתי מהרופא המחוזי" והוא פועל לפי רוח המפקד. הנחיות הרופא המחוזי המוסמך משתנות מנכה לנכה, "הלנו הוא או לצרינו".
לאור האמור לעיל ניתן לקבוע כי אין במשרד הביטחון הנחיות מקצועיות ברורות, נורמות ומסגרת מקצועית סדורה להערכת כושר עבודה. יש לקבוע הנחיות מקצועיות ונורמות להערכת כושר עבודה שיהיו מקובלים הן על הוועדה הרפואית הקובעת אחוזי נכות והן לרופאים התעסוקתיים ו/או הרופאים המחוזיים המקבלים החלטות לעניין הערכת כושר עבודה של נכה (ראה גם "הערכת נכות, תפקוד וכושר עבודה, מאת חיים רינג ואח' הוצאת דיונון. אוניברסיטת תל אביב 2001).
צו העסקה- המקור הנורמטיבי
מתוקף תקנה 5 לתקנות העסקת נכי מלחמה, התשי"א - 1951 (להלן: "תקנות נכי מלחמה") שהותקנו מכוח חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט – 1949 (להלן: "חוק חיילים משוחררים"), הוקמו רשויות מוסמכות בענייני העסקת נכי-מלחמה.
התקנות הרלבנטיות לענייננו בתקנות נכי מלחמה, קובעות כדלקמן:
תקנה 6(ב) קובעת כי : "למסור לכל נותן עבודה, החייב בהעסקת נכי מלחמה לפי תקנות אלה, הודעה בכתב בדבר נכה המלחמה שמחובתו להעסיק, ובדבר סוג העבודה שבה יועסק, ונותן העבודה חייב, תוך שבועיים מיום מסירת ההודעה, לקבל לאותו סוג עבודה את נכה המלחמה ששמו נקוב בהודעה".
תקנה 4(ב1) קובעת כי: "נתקבל נכה מלחמה שלא על פי הודעה לפי תקנה 6(ב), או נעשה עובד לנכה מלחמה, רשאי נותן העבודה להודיע על כך לרשות מוסמכת, תוך שנה מיום קבלתו של נכה המלחמה לעבודה, או מיום שהעובד נעשה לנכה מלחמה, ומשהודיע כך רשאית הרשות המוסמכת למסור לגבי אותו נכה מלחמה הודעה לפי תקנה 6(ב), בשינויים המחויבים; מסרה הרשות המוסמכת הודעה כאמור, יובא נכה המלחמה במנין נכי המלחמה אשר על נותן העבודה להעסיק במפעלו לפי תקנה זו".
תקנה 7 , שעניינה פיטורי נכה שהתקבל לעבודה בהתאם לתקנות הנ"ל, קובעת כי : "נכה מלחמה שנתקבל לעבודה לפי הוראות תקנה 6(ב), או שרשות מוסמכת מסרה לגביו הודעה לפי תקנה 4(ב1), לא יפוטר מעבודתו אלא על פי היתר בכתב מאת הרשות המוסמכת".
באשר לתכלית צו העסקה התייחס ביה"ד הארצי בפסה"ד בעניין ע"ע 300435/97 צמח מפעלים אזוריים בע"מ– דגני (פורסם בנבו), וקבע:
"מטרתו העיקרית של צו העסקה היא שיקומו של הנכה על ידי עידוד כניסתו למעגל העבודה. עמד על כך בית דין זה בעניין מרשי (דב"ע מא/2-23 אברהם מרשי –הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע יב 428, 435): צו ההעסקה הוצא על-ידי רשות מוסמכת הפועלת במסגרת תקנות העסקת נכי מלחמה, תשי"א-1951. תקנות אלה הותקנו מכוח הוראות סעיף 31 ("תקנות בדבר נכי מלחמה") שבחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949. הסעיף האמור הוא הפותח את הפרק השישי בחוק, שעניינו "נכי מלחמה וזכויות קדימה לעבודה", ואין אפוא לחפש – ואם תחפש גם לא תמצא – בצו העסקה משמעות או השפעת לוואי, מפורשת או משתמעת, מעבר למטרתו התכליתית-המוגדרת, והיא להבטיח לנכה צה"ל תעסוקה."
זיקתו של העובד למקום העבודה אינה רק מכח יחסי העבודה בין הצדדים אלא גם מכח צו הרשות המוסמכת. ניתן אף לומר כי אינטרס ההסתמכות של העובד לביטחון תעסוקתי הן מבחינת הבטחת מקום עבודה והן מבחינת תנאי העבודה הינו אינטרס מוגבר מכיוון שהתשתית ליחסי העבודה אינה רק יחסי עבודה, אין המדובר רק בחוזה יחס מתמשך בין הצדדים ליחסי עבודה. בנוסף לכך קיים צו העסקה המגן על העובד ומתנה את פיטוריו וסיום יחסי העבודה עימו באישורה של הרשות המוסמכת".
באותו עניין נקבע עוד: "צו העסקה פוגע אמנם בזכות הניהולית של המעביד תוך שהוא מגביל את המעביד בשיקול דעתו האם להעסיק עובד או לפטרו. צו העסקה פוגע גם בחופש החוזים של הצדדים ליחסי עבודה, להתקשר בחוזה עבודה ולסיימו כרצונם. ברם, הפגיעה הינה לתכלית ראויה ומקיימת את דרישת המידתיות".
עמדת פרקליטות המדינה הוראות התקשי"ר גוברות על תקנות העסקת נכי מלחמה (במקרה שהמעביד הוא המדינה, ואילו למעביד פרטי "ייקוב הדין את ההר".
בית הדין האזורי לעבודה בפרשת גאנם קבע בפסה"ד:
"בנסיבות מקרינו, ההכרעה בשאלה האם התובע פוטר או התפטר, אינה נוגעת דווקא לעניין זכות התובע לפיצויי פיטורין, אלא בעיקר לטענתו בעניין פיטורים שלא כדין וללא אישור של הרשות המוסמכת בהתאם לתקנות נכי מלחמה.
הן מעדותו של מר הרצל לוי, מנהל לשכת השיקום של משרד הביטחון בטבריה, והן מעדותו של מר שלמה אליהו, עולה כי בעניינו של התובע אף לא היה צורך בהוצאת צו העסקה כי נושא העסקתו בנתבעת הוסדר בדרך העדיפה מבחינת משרד הביטחון, והיא דרך ההסכמה, ההשתלבות ושיתוף הפעולה עם המעסיק, ניסיון שצלח במקרהו של התובע, והפך אותו לנכה משוקם ועובד מן המניין בנתבעת (ההדגשה לא במקור ש.י).
מר לוי אישר בעדותו כי מבחינת משרד הביטחון, לאחר שהנכה משתלב במפעל, הוא נחשב לנכה משוקם שמיצה את זכאותו לסיוע שיקומי כלכלי, ולאור העובדה שהתובע המשיך לעבוד במפעל עוד 10 שנים לאחר מכן, הרי שמשרד הביטחון ראה בתובע ובצדק, נכה משוקם שתהליך שיקומו הסתיים בהצלחה, והתכלית שבשילוב הנכה במעגל העבודה הושגה, אף מבלי שהיה צורך ל הוציא צו העסקה בעניינו.
יש לציין כי התנהגות משרד הביטחון כנ"ל, אינה מנוגדת לתקנה 6(ב), אשר קובעת כי, הרשות המוסמכת רשאית להוציא צו העסקה, ולא מחויבת לעשות כן בכל מקרה, קרי, אין חובה שהעסקת נכה מלחמה תעשה אך ורק באמצעות צו העסקה. בהקשר זה הוסיף מר אליהו בעדותו ואמר, שלא תמיד הוצאת צו ההעסקה משרתת את עניינו של הנכה, ולכן מבחינת משדר הביטחון, ההעדפה היא להגיע להסכמה עם המעביד, מתוך שיתוף פעולה ואף הימנעות מהוצאת צו העסקה הכופה העסקת הנכה במקום ובסוג העבודה המצוין בו.
כך או כך ומשאין הוכחה שבגין התובע הוצא צו העסקה, יש לבחון את טענת הנתבעת לפיה בהעדר צו כזה, היא לא הייתה מחויבת לפנות לרשות המוסמכת לקבלת היתר לצורך פיטוריו של התובע.
למעשה הן מלשון המפורשת של תקנה 7 לתקנות נכי מלחמה, והן מקביעת ההלכה הפסוקה ביחס אליה, עולה כי מה שמכונן את סמכותה של הרשות המוסמכת להתערב בפיטוריו של נכה צה"ל, הוא צו העסקה, כך ומשלא ניתן צו העסקה, אין יסוד מבחינה נורמטיבית לסמכותה של הרשות המוסמכת להתערב בהליך הפיטורים של הנכה.
יישום כלל זה על נסיבות מקרינו מלמד כי, משלא הוצא צו העסקה בעניינו של התובע, לא היה מקום לכנס את הרשות המוסמכת, ולמעשה כך נקבע במקרה דומה, שנדון בפסק הדין בעניין נד/267-3 קפלון – מדינת ישראל (טרם פורסם, 9.2.96):
"אין ספק שהפרשנות הנכונה לחוק חיילים משוחררים ולתקנות נכי מלחמה אינה מביאה להחלת חובת קבלת היתר הרשות המוסכמת לפיטוריו של התובע. תקנה 7 לתקנות קובעת שנכה מלחמה שהתקבל לעבודה לפי תקנה 6(ב) או שנמסרה לגביו הודעה לפי תקנה 4(ב1) לאותן תקנות, לא יפוטר בלא היתר של הרשות המוסמכת. מאחר שלגבי התובע לא ניתן צו העסקה לפי תקנה 6(ב) ולא נמסרה הודעה לפי תקנה 4(ב1) לתקנות – הרי שגם תקנה 7 אינה חלה על פיטוריו מכוח התקנות עצמן".
הנה כי כן בעניינו של התובע עולה, כי בהעדר צו העסקה בהתאם לתקנה 6(ב) ובהעדר הודעה בהתאם לתקנה 4 (ב1) לתקנות נכי המלחמה, אין תחולה לתקנה 7 לתקנות אלו, ולכן לא מוטלת על הנתבעת חובה לקבל היתר מטעם הרשות המוסמכת, טרם פיטוריו של התובע.
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת קבע בפרשת פריינטה כך:
"בתובענה זו עלינו להכריע בשאלת אופן קיומו של צו להעסקת נכה מלחמה שניתן מכח תקנה 6(ב) לתקנות העסקת נכי מלחמה, התשי"א-1951 (שתיקראנה להלן: "התקנות"), וזאת - בעניין המחלוקת בין הצדדים הנוגעת לצו העסקה שהוצא לנתבעת בעניינו של התובע.
בכתב התביעה עתר התובע לחייב את הנתבעת להעסיק אותו, על פי הצו שניתן לה על ידי הרשות המוסמכת לטיפול בהעסקת נכי מלחמה, וכן לקנוס את הנתבעת בקנס יומי על ביזוי הצו.
ביום 10/2/04 נפגע התובע בעת שירותו, במהלך פעילות מבצעית בגבול הצפון, והוכר כ"נכה מלחמה", כמשמעות מונח זה בסעיף 2(ד) לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949 (שייקרא להלן: "חוק החיילים המשוחררים").
מכל מקום, מספר חודשים לאחר מכן, ביום 10/7/08, הוציאה הרשות המוסמכת לטיפול בהעסקת נכי מלחמה את הצו העומד במרכזה של תובענה זו.
אנו סבורים שיש לקבל את התביעה באופן שיחייב את הנתבעת להעסיק את התובע, ולדחות את חלק התביעה הנוגע לעתירה לקנוס את הנתבעת. להלן נסביר את עמדתנו זו.
אין חולק כי צו ההעסקה שהוצא לנתבעת בעניינו של התובע, היה תקף. הנתבעת אינה חולקת על כך שהיא הייתה אמורה לקיים את הצו. המחלוקת מתמצית בשאלה אם הנתבעת קיימה את הצו או שמא לא קיימה אותו.
לכאורה, כשמביאים בחשבון את העובדה שמטרת הצו הייתה להבטיח תעסוקה לתובע, כנכה צה"ל, וכשנוכחים לדעת שלמרות הוצאת הצו התובע אינו עובד, המסקנה המידית הייתה יכולה להיות שהצו לא קוים, אלא שברור שהדברים אינם כה פשוטים, מאחר שאם היינו רואים את הנתבעת כמי שניסתה בכנות להעסיק את התובע, ואילו היינו רואים את התובע כמי שהיה הגורם לכך שהוא לא יועסק אצל הנתבעת - לא היינו רואים את הנתבעת כמי שהפרה את הצו, אלא היינו קובעים שאי-קיום הצו נגרם בעטיו של התובע.
על כן, חשוב לבחון מה היה הגורם לכך שצו ההעסקה לא קוים (וביתר דיוק - מי היה הגורם לכך). אם יתברר שהתובע היה זה שגרם לאי-קיומו - לא יהיה מקום לתת סעד כלשהו כנגד הנתבעת.
בחינת העובדות כפי שקבענו אותן לעיל, מצדיקה - לדעתנו - את המסקנה שאין לראות את התובע כמי שגרם לאי-קיומו של צו ההעסקה, אלא את הנתבעת בלבד.
לסיכום האמור לעיל, נסביר כי אנו קובעים שמי שגרם לכך שהתובע לא יועסק על ידי הנתבעת, למרות קיומו של צו ההעסקה, היא הנתבעת. אין לזקוף את אי-ההעסקה לחובתו של התובע. אנו מקבלים את התביעה באופן הבא:
אנו מחייבים את הנתבעת להעסיק את התובע, על פי המתחייב מצו ההעסקה
שהוצא על ידי הרשות המוסמכת ביום 10/7/08.
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת קבע בפרשת קפלון כך:
"בחודש דצמבר 1983, בעת שהתובע שירת בשרות מילואים בלבנון, נפצע התובע באורח קשה. פציעתו של התובע ניתקה אותו ממעגל העבודה למשך כשנתיים וחצי. ביום 16/11/86, לאחר שיקומו של התובע מפציעתו ומשהתברר שאין הוא
מסוגל לשוב לעבוד כמורה לחינוך גופני, כונסה אצל הנתבעת ישיבה בה השתתפו התובע, נציגים ממשרד החינוך והתרבות ונציגים מאגף השיקום של משרד הביטחון. הישיבה, על פי האמור בפרוטוקול שנערך בה, הייתה לצורך שיקומו המקצועי של התובע, על פי הוראת סעיף 33.296 לתקשי"ר, שזו לשונו:
"ירד כושרו של עובד עקב פגיעה אגב שרות מילואים ... ואין העובד מסוגל למלא את תפקידו הקודם ... יבדקו אגף השיקום יחד עם המשרד בו מועסק העובד את האפשרות לשבצו בתפקיד אחר ... במסגרת הניידות הפנימית. נמצא תפקיד מתאים ... יעבור העובד הסבה מקצועית וישובץ בתפקיד החדש לתקופת ניסיון. הוצאות ההסבה ... וכן משכורתו של העובד בתקופת ההסבה ותקופת הניסיון יוחזרו למשרד על ידי אגף השיקום. עמד העובד בניסיון לפי דעת הממונים, ישובץ סופית במשרה. לא עמד העובד בניסיון, יוחזר לטיפולו של אגף השיקום ועניינו יידון במסגרת ועדות התעסוקה או הרשות המוסמכת.
נוהל זה לא יפגע בזכויות של עובד המדינה על פי הסכם העבודה, התקשי"ר והתקנות להעסקת נכי מלחמה ..."
היתר הרשות המוסמכת האם חלה חובת קבלת היתר הרשות המוסמכת לפיטוריו של התובע? כאמור לעיל, לטענת ב"כ התובע פיטוריו פגומים גם מהטעם של אי-קבלת היתר מהרשות המוסמכת לפיטוריו.
תקנה 7 לתקנות נכי מלחמה קובעת שנכה מלחמה שהתקבל לעבודה לפי תקנה 6(ב) או שנמסרה לגביו הודעה לפי תקנה 4(ב1) לאותן תקנות, לא יפוטר בלא היתר של הרשות המוסמכת. מאחר שלגבי התובע לא ניתן צו העסקה לפי תקנה 6(ב) ולא נמסרה הודעה לפי תקנה 4(ב1) לתקנות - הרי שגם תקנה 7 אינה חלה על פיטוריו, מכח התקנות עצמן.
עדיין נותר לדון בשאלה האם התקשי"ר או זיכרון הדברים מיום 16/11/86 (ת/1), הביאו להחלת תקנה 7 לתקנות נכי מלחמה על פיטוריו של התובע. גם דינה של טענה זו - להידחות. אמנם נכון שסעיף 33.296 לתקשי"ר קובע שעניינו של נכה מלחמה שעבר הסבה מקצועית לפי הוראות אותו סעיף יוחזר לטיפול אגף השיקום ויידון במסגרת ועדות תעסוקה או הרשות המוסמכת, אך זאת רק במקרה שאותו עובד לא יעמוד בניסיון בתקופת הניסיון שלאחר ההסבה המקצועית. במקרה של התובע, כפי שהעיד התובע במפורש, הוא עמד בניסיון לאחר הסבתו. בת/ 1 סוכם ששנה"ל תשמ"ט תיחשב לשנת ניסיון, לאחר ההסבה, התובע לימד בשנה זו, הצליח בכך והמשיך ללמד מספר שנים נוספות.
זיכרון הדברים ת/ 1החיל על התובע את הוראות סעיף 33.296 לתקשי"ר באופן ששנת הניסיון לאחר ההסבה נקבעה להיות שנה"ל תשמ"ט והיא בלבד. לאחר שנה"ל תשמ"ט ומשראתה הנתבעת את התובע כמי שעמד בניסיון, הייתה הנתבעת זכאית לראות את התובע כעובד הוראה מן המנין לפי סעיף 33.296 לתקשיר, בלא שתראה את עצמה מוגבלת מכח חוק חיילים משוחררים, תקנות נכי מלחמה.
הוראות חוק חיילים משוחררים ותקנות העסקת נכי מלחמה הינן הוראות כופות ומגבילות מאד את חופש הפעולה של נותני העבודה. אמנם, מטרת חיקוקים אלה הינה ראויה ומובנת, אך לא יהיה זה נכון להרחיב את פרשנות ההוראות כך שהן תחולנה אף על מקרים שאינם מחויבים מכח החיקוקים עצמם".
פרשת הרוש בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת
ביום 25/8/08, שלחה הרשות המוסמכת להעסקת נכי מלחמה "צו העסקה" במחוז הצפון (למען הגילוי הנאות הח"מ שימש כיו"ר הרשות המוסמכת במחוז הצפון בתקופה הרלוונטית) לנכה צה"ל בשם הרוש לבית החולים בצפון וכן "צו העסקה" על שם נכה צה"ל נוסף בשם פריינטה, למועצה האזורית בצפון (ראה פסק דין בית הדין לעבודה בנצרת שקיבל את התביעה שהגיש פריינטה והורה למועצה האזורית לכבד את צו ההעסקה. עד היום מר פריינטה עובד במשרה מלאה במועצה האזורית).
ביום 25/9/08 שלח הממונה על התעסוקה במחוז שיקום טבריה והצפון מכתב לבית החולים ובו ביקש לכבד את צו ההעסקה שנשלח אליהם ע"ש מר הרוש (מכתב דומה נשלח למועצה האזורית לעניין צו ההעסקה ע"ש שלמה פריינטה).
ביום 30/10/08 הגיש מר הרוש תביעה לבית הדין לעבודה בנצרת. מהות התביעה, צו עשה, מתן צו לנתבע לקיים את צו ההעסקה שהוצא על שם הנכה מאת הרשות המוסמכת לטיפול בענייני העסקת נכי מלחמה תשי"א 1951 ( ע"ב (נצרת) 2662/08) במקביל, במועד הנ"ל או בסמוך לו הגיש מר פריינטה תביעה לבית הדין לעבודה באמצעות ההסתדרות החדשה, כנגד המועצה האזורית בצפון.
מהות התביעה, צו עשה, מתן צו לנתבע לקיים את צו ההעסקה שהוצא על שם הנכה מאת הרשות המוסמכת לטיפול בענייני העסקת נכי מלחמה תשי"א 1951.
ביום 24/6/09, שולח פרקליט מפרקליטות המדינה, מחוז הצפון, הודעה מטעם מדינת ישראל בע"ב 2662/08 הרוש נגד בית החולים, בפני כב' השופט שוורץ מירון. בין היתר כותב הפרקליט בהודעה:
"יובהר כי עמדת המדינה הינה שהודעה בכתב על העסקת נכה מלחמה שהוצאה ע"י הרשות המוסמכת מכוח תקנה 6(ב) לתקנות העסקת נכי מלחמה התשי"א 1951..... בטלה מעיקרא ולפיכך אין כל מקום וצורך ליתן החלטה המורה על ביטולה, כפועל יוצא מכך, הרי שדין התביעה להידחות..".
"כאמור עמדת המדינה הינה שההודעה בטלה מעיקרא, וזאת משום שהוצאה בניגוד להוראות הדין ולפיכך אין לה כל תוקף משפטי".
"לאור האמור לעיל, הרי שההודעה הוצאה ע"י הרשות המוסמכת בניגוד לתקנות , ללא סמכות ולפיכך ההודעה בטלה מעיקרא".
ביום 6/1/09 הפרקליט – ב"כ בית החולים - הנתבע - מכתב ללשכה המשפטית באגף השיקום של משרד הביטחון, העתק נשלח לעו"ד הילה מנור הלשכה המשפטית במשרד הבריאות, בעניין התביעה שהגיש מר הרוש ובו הוא כותב בין היתר:
" מעיון בכללי התקשי"ר הרלוונטיים (פרק 11.9) עולה כי קיים נוהל מסודר לקליטת נכה מלחמה לעבודה במשרדי הממשלה, בטרם תינתן ההודעה האמורה לעיל".
בנסיבות העניין אבקש לדעת האם הרשות המוסמכת שהוציאה את ההודעה, קיימה את הוראות הנוהל בטרם ניתנה ההודעה למשרד הבריאות וכן כל פרט רלוונטי אחר.
מעבר לאמור לעיל יצוין, כחי עמדת בית החולים הינה כי מטעמי תקציב קיצוץ והתייעלות, בית החולים אינו מאייש את המשרה נשוא ההודעה וכי ככל שיהיה בכוונתו לאיישה, תינתן עדיפות לתובע ולנכי מלחמה אחרים בהתאם להוראות התקשי"ר..".
(ההדגשות לא במקור ש.י, בדיעבד הסתבר שבית החולים קלט על המשרה הנ"ל שתי פקידות בהיקף של חצי משרה כל אחת ש.י ).
ביום 7/6/09 סגן פרקליט המחוז שולח מכתב ללשכה המשפטית באגף השיקום של משרד הביטחון, העתק נשלח ליועץ המשפטי למערכת הביטחון עו"ד אחז בן ארי, בעניין התביעה שהגיש מר הרוש ובו הוא כותב בין היתר:
"כפי שפרטנו בפניותינו הקודמות אליך, ולאגף השיקום – שחלקן נזכרות בסימוכין – הצו שהוציא אגף השיקום בדבר העסקת התובע לפי תקנה 6(ב) לתקנות העסקת נכי מלחמה ניתן בניגוד להוראות הדין, בין היתר משום שהוצא בלא לקיים ההליכים המקדמיים הקבועים בתקשי"ר, לפיהם על בית החולים לפנות לאגף השיקום ולהזמין המועמדים לאיוש משרה לראיון התאמה, קודם להוצאת הצו, כמו כן ברי הוא שהצו ניתן לפני שהתובע עבר בהצלחה תקופת ניסיון בעבודה כמתחייב בהתאם להוראות התקשי"ר".
"בתקשי"ר קיימות הוראות מיוחדות (סעיפים 11.922 – 11.925) שעוסקות בהזמנת צועמדים נכי מלחמה מלשכת השיקום במשרד הביטחון, לפיהן המעביד (בית החולים) הוא שפונה לאגף השיקום ומזמין מועמד לעבודה, וכן עורך למועמד שהוזמן ראיון קבלה והתאמה. רק לאחר שנמצא מועמד מתאים, מוציאה לשכת השיקום צו העסקת נכה מלחמה.
בנוסף , קובע סעיף 11.926 לתקשי"ר כי משנתקבל לעבודה מועמד ששלחה לשכת השיקום, תיתן הלשכה הודעת תעסוקה (צו) בהתאם לתקנה 6(ב) לתקנות העסקת נכי מלחמה רק לאחר שהמועמד עבר בהצלחה את תקופת הניסיון, נוסיף כי תנאי התקשי"ר אינם כלולים בהוראות תקנה 6(ב) לתקנות העסקת נכי מלחמה.
....עמדת הפרקליטות הינה שיש להורות לרשות המוסמכת לבטל הצו לאלתר, עוד בטרם הדיון שנקבע בבית הדין ביום ד' הקרוב (10/6/09) שאם לא כן, לא יהיה מנוס מלטעון בדיון כי הצו הוצא שלא כדין".
עוד בהקשר להורות התקשי"ר כותבת ביום 24/9/09 ממונה בכירה בפרקליטות מחוז צפון ליועץ המשפטי למערכת הביטחון, עו"ד אחז בן ארי, כך:
"כפי שפרטנו לאגף השיקום אף בהתכתבויות קודמות, הצו שהוציא אגף השיקום בדבר העסקת התובע לפי תקנה 6(ב) לתקנות העסקת נכי מלחמה, ניתן בניגוד להוראות הדין, בין היתר משום שהוצא בלא קיום ההליכים המקדמיים הקבועים בתקשי"ר, לפיהם על בית החולים לפנות לאגף השיקום ולהזמין מועמדים לאיוש משרה לראיון התאמה קודם להוצאת הצו, כמו כן, ברי הוא שהצו ניתן לפני שהתובע עבר בהצלחה תקופת ניסיון בעבודה כמתחייב בהתאם להוראות התקשי"ר". (ההדגשות במקור ש.י).
למותר לציין כי האמור לעיל לכאורה, מפלה לרעה את כול המעסיקים הפרטיים במשק לעומת המדינה כמעסיק. שנית משרד הביטחון בעצמו לא פנה לאגף השיקום וביקש מועמדים לעבודה (לציין שלמעט משרד החקלאות שהיה פונה ומבקשים מועמדים לעבודה אף משרד ממשלתי לא פעל כך). יודגש עוד כי האמור לעיל הינו מצג טועה ומטעה ומנוגד לפסיקה הנוהגת בעניינים כגון דא.
למעלה מהנדרש אציין את דבריו של שר הפנים המנוח יוסף בורג שענה מעל לדוכן הכנסת באומרו "פעמי המשיח הגיעו ולראיה אני רואה מכאן את החמור" ומאידך זיל גמור.
כאמור לעיל בית הדין האזורי לעבודה בנצרת קבע בפרשת קפלון (תןבע שהיה עובד מדינה עובר לפציעתו בשירות מילואים) כך:
"אמנם נכון שסעיף 33.296 לתקשי"ר קובע שעניינו של נכה מלחמה (שהיה עובד מדינה עובר להיותו נכה מלחמה ש.י) שעבר הסבה מקצועית לפי הוראות אותו סעיף יוחזר לטיפול אגף השיקום ויידון במסגרת ועדות תעסוקה או הרשות המוסמכת, אך זאת רק במקרה שאותו עובד לא יעמוד בניסיון בתקופת הניסיון שלאחר ההסבה המקצועית.
מכאן עולה כי בעניין הרוש הוראות התקשי"ר לא חלות כלל מהטעם הפשוט כי מר הרוש מעולם לא היה עובד מדינה עובר לפציעתו בשירות הצבאי מכאן שחלות בעננינו תקנות העסקת נכי מלחמה בלבד ואין בילתן (למותר לציין כי בפרשת קפלון הייתה זו פרקליטות מחוז צפון שייצגה את משרד החינוך).
נשאלת השאלה האם המעמד הנורמטיבי של הוראות התקשי"ר הם מעל לתקנות העסקת נכה מלחמה? האם תקנות העסקת נכי מלחמה אינם חלים על מדינת ישראל? והאם הרשות המוסמכת כפופה להוראות התקשי"ר?
ביום 20/1/09 שולחת היועצת המשפטית לאגף השיקום במשרד הביטחון, מכתב לפרקליט
במחוז צפון ובין היתר כותבת:
"כידוע אגף השיקום שם לו למטרה לסייע ככל האפשר לשקם נכים באמצעות תעסוקה ויהיה זה נכון וראוי שבית החולים יכבד את צו התעסוקה ויקלוט את המערער לעבודה".
ביום 15/2/09 שולח הפרקליט מכתב ליו"ר הרשות המוסמכת ולאחראי תעסוקה באגף השיקום מחוז הצפון ובו הוא כותב בין היתר:
" בשיחה שערכנו עם עו"ד...... ולאחר דיון בנושא, נמצא כי ההודעה שהוציאה הרשות המוסמכת לבית החולים, בדבר העסקת התובע, הרוש, לפי תקנה 6(ב) לתקנות העסקת נכי מלחמה אינה חוקית וניתנה בניגוד להוראות הדין".
"לפיכך על הרשות המוסמכת במשרד הביטחון להורות לאלתר על ביטול ההודעה כאמור".
"כמו כן ולאור האמור לעיל, נבקש לגרום ללא דיחוי לכך שהתובע ימחק תביעתו כנגד המדינה בתיק שפרטיו בנדון, בהתאם לאמור ועל מנת למנוע חשיפתו של אגף השיקום לתביעות בעתיד באותו עניין. נודה באם קבלת הסכמת התובע למחיקת התביעה תיעשה בכתב" ( ההדגשות לא במקור, ראה סעיף 3 למכתב).
ביום 16/2/09, שולח אחראי תעסוקה ממחוז השיקום מכתב לפרקליט ובין היתר נכתב:
" כידוע לך מדובר בהודעה בכתב שניתנה כדין ע"י הרשות המוסמכת וחזקה עליכם כי הנכם מודעים לאופן שבו יש לפעול, והיה וברצונכם לבטל הודעה בכתב זו שניתנה לפי תקנה 6 (ב) לתקנות העסקת נכי מלחמה".
ביום 8/6/09 שולח אחראי תעסוקה ממחוז שיקום מכתב ליועצת המשפטית באגף השיקום ובין היתר נכתב:
"באם להנהלת ביה"ח הסגות ו/או טענות לעניין צו העסקה שבנדון תתכבד ותגיש בקשה לכינוס רשות מוסמכת לדון בבקשה זו. על הנהלת ביה"ח להגיש בקשה בכתב על כל נימוקיה וטענותיה ובקשתה לביטול זה".
"לידיעתך נכה נוסף, מר פריינטה הגיש תביעה באמצעות מועצת הפועלים לבית הדין לעבודה בנצרת כנגד המועצה האזורית.......על כך שאינה מכבדת צו רשות מוסמכת האם תוכן מכתבך תקף גם במקרה זה (רצ"ב צילום התביעה)".
ביום 10/6/09 מתקיים דיון קדם בבית הדין לעבודה בנצרת בפני כב' השופט מירון שוורץ וכך כתוב בפרוטוקול:
"ב"כ הנתבעת: שמעתי את דבריו של בית הדין הנוגעים לסוגיה שבנדון ואת הצעתו לפיה תצהיר הנתבעת כי תכבד את צו ההעסקה שניתן בעניינו של התובע, בתוך 14 יום מהיום, אלא אם כן, תינתן החלטה הפוטרת אותה מלעשות כן, אם על ידי הרשות המוסמכת לטיפול בעניינה העסקת נכי מלחמה ואם על ידי בית משפט בישראל".
ביום 22/6/09 מתקיים דיון קדם בבית הדין לעבודה בנצרת בפני כב' השופט מירון שוורץ וכך כתוב בפרוטוקול:
"ב"כ הנתבעת: אנחנו ערכנו בירורים עם כל הרשויות הנוגעות בדבר, לרבות משרד הביטחון אגף השיקום, והגענו לכלל מסקנה כי צו ההעסקה שניתן ע"י הרשות המוסמכת לטיפול בענייני העסקת נכי מלחמה בטל מעיקרו".
"בניגוד למצופה, לא נמצא פתרון אשר יביא לסיום המחלוקת בהליך זה ויותר מכך הוגשה אתמול הודעה מטעם מדינת ישראל במסגרתה נטען בין היתר כי צו ההעסקה הינו בטל מעיקרו"
"חרף האמור, לא נטען בפנינו, כי הצו שניתן ע"י הרשות המוסמכת, בוטל על ידה בעקבות עמדת המדינה, ויש לצפות כי אם אכן זו עמדת המדינה, הרי שבימים הקרובים תודיע הרשות המוסמכת לתובע על ביטול הצו, תוך שהיא ממשיכה ומטפלת בעניינו".
"במצב דברים זה, יש להניח כי המחלוקות שבין הצדדים יבואו על פתרונן בתוך ימים ספורים וייתרו את המשך ההתדיינות בהליך זה. יחד עם זאת, ככל שלא יקרה כך, אנו סבורים כי מאחר שהתביעה הופנתה במקור לבית החולים......קרי משרד הבריאות הרי שיש לצרף את משרד הביטחון – אגף השיקום – הרשות המוסמכת לטיפול בענייני העסקת נכי מלחמה (להלן משרד הביטחון) כצד להליך".
"לפיכך, ככל שלא תינתן במהלך הימים הקרובים הודעת הרשות המוסמכת הממוענת לידי התובע, עם העתק לתיק בית הדין, ולפיה היא מבטלת את הצו שנתנה בידו ביום 25/8/08 אזי יגיש משרד הביטחון, את עמדתו המקדמית בהיותו צד להליך. עמדתו כאמור תוגש בכתב והיא תהיה נתמכת בתצהיר".
" ככל שלא ימצא פתרון מידי אשר ייתר את ההתדיינות בהליך הרי שלאחר שתוגש עמדתו המקדמית של משרד הביטחון כאמור, תינתן החלטה המפנה את התובע ללשכה לסיוע משפטי, בטרם יקבע התיק להוכחות".
ביום 24/6/09, שולחת היועצת המשפטית באגף השיקום מכתב לראש היחדה לתעסוקה והכשרה מקצועית באגף השיקום ומצרפת למכתבה את מכתבה של ממונה בכירה ומנהלת מח' אזרחית פרקליטות מחוז צפון מיום 24/6/09 ובו היא כותבת בין היתר:
"אבקש בהמשך לשיחתנו, להפעיל סמכותך כיו"ר ארצי של הרשות המוסמכת להעסקת נכי מלחמה ולבטל את צו התעסוקה".
בסעיפים 4 ד' עד 7 למכתבה של הממונה בכירה ומנהלת מח' אזרחית בפרקליטות מחוז הצפון כתוב באותיות של קידוש לבנה:
"משהתברר כי הרשות המוסמכת אינה פועלת בהתאם להוראות היועץ המשפטי לממשלה, התקיימה שיחת טלפון עם ........ סגן בכיר ליועמ"ש למערכת הביטחון ומר ......סמנכ"ל וראש אגף שיקום נכים ובה הועבר לפרקליטות המסר כי נוכח הנסיבות , אגף השיקום מעדיף שבית הדין הוא שיחליט בדבר תקפות הצו".
"מאחר שעמדה זו לא נראתה לנו ונוכח הכלל שבבית המשפט מדברת המדינה "בקול אחד" קיימנו התייעצות עם.......מנהלת המחלקה לסכסוכי עבודה בפרקליטות המדינה בעקבותיה סוכם עם ....... כי בנסיבות שפורטו לעיל ולאור הסכמת היועץ המשפטי של משרד הביטחון שהצו הוצא שלא כדין, נגיש לבית הדין הודעה כי הצו בטל (VOID) ואין לו תוקף"
" בדיון שהתקיים בבית הדין ביום 22/6/09 לא הסתפק ביה"ד בעמדת הפרקליטות לפיה הצו בטל וציין כי על המדינה "לעשות סדר בבית" ואם ניתן צו שלא כדין על הרשות המוסמכת להורות על ביטול הצו....".
" נוכח החלטת בית הדין הרי שהמצב בו הרשות המוסמכת באגף השיקום מחוז..... מתעלמת מהוראות היועץ המשפטי, יאלץ להיות פרוש בפני בית הדין, באותו תצהיר מטעם משרדכם. למותר לציין כי לא יעלה על הדעת שנאלץ להגיע למצב הנ"ל ועל הגורמים המוסמכים במשרדכם לאכוף על הרשות המוסמכת לפעול בהתאם להוראות הדין".
ביום 24/6/09 שולח הפרקליט מפרקליטות מחוז צפון מכתב ליועץ המשפטי למערכת הביטחון ובו נכתב בין היתר:"לאור האמור לעיל, ההודעה שהוצאה ע"י הרשות המוסמכת, הינה בטלה מעיקרא וחסרת כל תוקף (VOID) ומשכך נשמט הבסיס לתביעתו של התובע".
ביום 29/6/09 שולחת היועצת המשפטית באגף השיקום מכתב לסמנכ"ל וראש אגף השיקום, ובין היתר כותבת:
"הנדון ע"ב 2662/08 הרוש נגד משרד הבריאות... קיימתי התייעצות משפטנים בעניין זה. הדרך הנאותה לקיים את הנחיות הפרקליטות הינה שתורה ישירות ליו"ר הרשות... לקיים רשות מוסמכת בו היא תבטל את צו התעסוקה בעניין שבנדון. הואיל והתיק יובא לעיון בית הדין ב- 6/7/09 יש לפעול בדחיפות".
ביום 2/7/09, שולח סמנכ"ל וראש אגף השיקום מכתב למנהל מחוז השיקום הוא כותב בין היתר:
"בהתאם להחלטת בית הדין לעבודה בנצרת מיום 22/6/09 והנחיות פרקליטות המדינה, יש לקיים רשות מוסמכת נוספת אשר תבטל את צו התעסוקה בעניין שבנדון.
אשר על כן, אני מורה לך לכנס רשות מוסמכת בראשותך בדחיפות, לבטל צו התעסוקה ולהודיע על כך לתובע ובמקביל לנסות למצוא לו מקום עבודה אחר".
ביום 5/7/09 שולח מנהל מחוז שיקום מכתב תשובה לסמנכ"ל וראש אגף השיקום , העתקים נשלחים ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המדינה למבקר המדינה.
על גבי המכתב כותב מר הסמנכ"ל וראש האגף בכתב ידו "הוא צודק" "מאוד אני רוצה"
ביום 7/7/09 שולח סמנכ"ל וראש אגף השיקום מזכר ליועצות המשפטיות באגף השיקום ובין היתר כותב: "מבקש שתכנסו ל"עובי הקורה" מקראה של המזכר של שאולי אני מאוד מתחבר אליו, כי המטרה בסופו של דבר של אגף השיקום היא התעקשות מקסימלית שהנכה יעבוד בבית החולים. הטענה העיקרית של הפרקליטות ונחמה שצו התעסוקה שהוצא הוא בלתי חוקי על כך...... עונה אחרת ואף מבהיר למה. אולי בכל זאת הוא צודק, תחשבו ודברו איתי דחוף".
ביום 7/7/09 שולחת סגן בכיר ליועץ המשפטי למערכת הביטחון, מכתב למנהל מחוז שיקום ומצרפת למכתבה את מכתבו של הפרקליט מיום 7/6/09 וכותבת: "מצ"ב המכתב שבנדון. אבקש לפעול כאמור בסעיף 7 למכתב ולפעול לביטול צו התעסוקה".
ביום 8/7/09 שולחת סגן היועץ המשפטי למערכת הביטחון, מכתב לסמנכ"ל וראש אגף השיקום, עם העתק ליועץ המשפטי למערכת הביטחון ובין היתר נכתב:
"בנוסף נדגיש כי לא מקובל עלינו כי עובד המשרד, תהא השכלתו אשר תהא, ואשר אינו משמש בתפקיד יועץ משפטי, יכתוב סקירות משפטיות תוך ציטוט סעיפי חוק ומתן פרשנות משפטית ולא ימלא אחר הנחיות משפטיות שניתנות לו, הדבר מנוגד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה ואף מנוגד לתקשי"ר".
"עם כל הרצון לסייע לנכה במציאת מקום עבודה, הרי אנו מחויבים לפעול בהתאם לתקנות ולכללים הקבועים בתקשי"ר..".
"לסיכום עם כל הצער שבדבר, צו התעסוקה הוצא בחוסר סמכות ועל כן יש להורות לבטלו ללא דיחוי נוסף".
(נשאלת השאלה האם הצווים שמוציאה למעבידים פרטיים הינם בסמכות ועל פי הוראות הדין ואילו הרשות המוסמכת מנועה מלהוציא צווי העסקה למדינה בכלל. וכי הוראות התקשי"ר שוללות מהרשות המוסמכת להוציא צווי העסקה לנכים למוסדות המדינה? האם התקשי"ר הוא מעל לחוק ראשי ולתקנות העסקת נכי מלחמה?).
ביום 2/7/09, שולח סמנכ"ל וראש אגף השיקום מכתב למנהל מחוז שיקום ובו הוא כותב בין היתר:
"אכן המשרד אינו צד להתדיינות המשפטית בין הנכה לבין משרד הבריאות בית החולים פוריה, אך הרשות המוסמכת מצויה תחת כנפי המשרד ובאחריותו כאשר המנויים לרשות המוסמכת נעשים על ידי שר הביטחון ועל כן נדרשת מעורבותנו.
"לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה המדינה אינה יכולה לדבר "בשני קולות" בבית המשפט ונדרשת עמדה אחידה". "על כן במקרה של מחלוקת בין משרדי הממשלה כאשר מתנהל הליך בבית המשפט, זו מובאת להכרעת פרקליטות המדינה כפי שנעשה במקרה הנדון הנחיות הפרקליטות ניתנו ברוח זו ומחובתנו לפעול לפיהן".
"אף שאני מאוד רוצה שהנכה ימשיך לעבוד בבי"ח אין לי ברירה אני מחויב לפעול בהתאם לחוות הדעת שניתנה ב- 7/6/09 על המצב המשפטי על ידי עו"ד מפרקליטות המדינה".
עם כל הצער שבדבר , חוות דעת זו קובעת שהצו הוצא בחוסר סמכות ולכן הריני לחזור ולהורות לך לכנס את הרשות המנהלית ולבטל את הצו".
ביום 16/7/09 שולחת סגן בכיר ליועץ המשפטי באגף השיקום מכתב ליועץ המשפטי למערכת הביטחון ובו כותבת בין היתר:
".....לאור העובדה כי קיים פורום חלופי של רשות מוסמכת, סברנו, אף כי הדבר אינו נקי מספקות משפטיים, כי ניתן לכנס רשות מוסמכת בפורום אחר שבעצם תדון בנושא מחדש. הגב'...... סברה, והנני מסכימה עמה, כי הרשות בהרכב אחר יהיה מקום לכנס רק לאחר שיבוטל מינויו של מר......כיו"ר הרשות במחוז צפון, שאם לא כן, יש חשש כי לאחר שהרשות בהרכב אחר תבטל את הצו, ....... יכנס רשות מוסמכת ויבטל את הביטול".
"גב'....... סבורה עוד כי טרם ביטול המינוי יש הכרח לערוך ל...... שימוע. אין השימוע חייב להיעשות פנים אל פנים, אלא אפשר כי ישלח אליו מכתב בחתימתך כי יש בדעת השר לפעול לביטול מינויו כיו"ר הרשות המוסמכת לאור העובדה כי אינו ממלא את הוראות הממונים עליו ואינו ממלא הנחיות יועצים משפטיים ופרקליטות המדינה ולבקשו להגיב על המכתב תוך 48 שעות, שלאחר מכן תתקבל החלטה במשרד.
" לפני כינוס רשות בפורום אחר יהיה צורך להמתין עד לפרסום ביטול המינוי ברשומות שכן לאור נוסח תקנה 5 (ג) לתקנות העסקת נכי מלחמה תשי"א 1951 הפרסום ברשומות הוא קונסטיטוטיבי ולא דקלרטיבי. ניתן יהיה לדאוג לכך שהביטול יפורסם מהר".
"בד בבד, סבורה הגב' ....... כי חובה על המשרד לשקול צעדים משמעתיים או אחרים כלפי העובד בגין התנהגותו זו"
"בשיחתנו מאתמול בקשת ממני לעדכן את סמנכ"ל וראש אגף שיקום נכים במהלכים המתגבשים ועשיתי זאת. סמנכ"ל ור' האגף, סבר כי מאחר ומדובר בסוגיה משפטית טהורה, הפניה אל......צריכה להיעשות על ידך. סמנכ"ל ור' האגף גם אמר כי יש לעדכן את המנכ"ל ואת ראש אמ"א בנושא".
"נא איפה פעולתך מול גורמי הנהלת המשרד תוך שימת לב ללוז והנחיתי לגבי פניה למשרד המשפטים לצורך ביטול המינוי".
ביום 9/8/09, שלח יו"ר הרשות המוסמכת במחוז הצפון, ליועץ המשפטי לממשלה, בקשה לפתוח בחקירה פלילית כנגד יועצים משפטיים במשרד הביטחון ובפרקליטות המדינה, לכאורה בחשדות של:
איומים על יו"ר הרשות המוסמכת במחוז טבריה והצפון ונטען כלפיו כי הוציא צו העסקה בחוסר סמכות ושלא כדין ונדרש לבטל את צו ההעסקה לאלתר מבלי לכנס את הרשות המוסמכת.
איומים על נכה צה"ל שהגיש תביעה לבית הדין לעבודה כנגד בית החולים פוריה, למשוך ולמחוק תביעתו מבית הדין לעבודה.
לכאורה הטעיית בית הדין לעבודה. שיבוש מהלכי משפט בבית הדין לעבודה.
הצגת מצג שווא, איומים על הנכה שהגיש תביעה לפגוע לו בזכויותיו ומתן הבטחות שווא בין היתר שימשוך את תביעתו וביה"ח יקלוט אותו למשרה מלאה. בסופו של יום מר הרוש נאלץ למשוך את תביעתו, נקלט בבית החולים לחצי משרה זמני למשך שישה חודשים ולאחר שישה חודשים פוטר מעבודתו בבית החולים.
עד היום, ספק רב אם צו ההעסקה שהוצא ע"ש מר הרוש בוטל, אלא הוא ממשיך לנדוד בנתיבי עולמו של האלוהים.
המלצות:
א. הקמת מועצה ציבורית שתפקח על פעולות אגף השקום ותייעץ לשר הביטחון בבואו להתקין תקנות על פי חוק הנכים ותפקח על יישומן.
(ראה גם חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה 1995 סעיפים 11-16, ראה חוק העובדים הסוציאליים תשנ"ו 1996).
ב. להקים בכל מחוז שיקום וועדת תביעות מחוזית, שחבריה ימונו על ידי המועצה הציבורית (עו"ד, רופא מומחה ועובד סוציאלי) שתהווה ערכאה מוסמכת לבדיקה נוספת של החלטות קציני התגמולים ביח' לתביעות וקביעת זכאות באגף השיקום, שדוחות את התביעה, בעניין הקשר הסיבתי. עובר להגשת ערעור לוועדת ערר שעל פי חוק הנכים שליד בית משפט השלום.
בכך תסייע רבות מבחינה סוציאלית לחיילים שמצבם הכלכלי אינו מאפשר הוצאות כספיות לניהול הליך ערעור בבית המשפט וגם תפחית משמעותית את הלחץ על ועדות הערר שבבתי המשפט ותחסוך זמן שיפוטי יקר.
(ראה ועדת תביעות אזורית בביטוח הלאומי שבסמכותה לבדוק בדיקה מחודשת של תביעות שנדחו על ידי הביטוח הלאומי).
ג. מינוי קציני תגמולים בעלי השכלה משפטית ביח' לתביעות וקביעת זכאות, כמו גם הקמת יח' לתביעות וקביעת זכאות בכל מחוז שיקום שתטפל בתביעות המוגשות על ידי נכים המתגוררים במחוז.
ובכך להפחית משמעותית את, הלכי הטיפול בתביעות שלעיתים קרובות ההליך מתמשך מעבר לשנה שנתיים דבר בגורם לעינוי דין לנכים. (ראה חוק הביטוח לאומי, וחוק נפגעי פעולות איבה לעניין פקיד תביעות).
שאולי יצחק עו"ד
הכותב: עו"ד, מוסמך לעבודה סוציאלית קלינית ומומחה לשיקום.
