"החור השחור" בחוות הדעת הרפואיות שנותנים המומחים הרפואיים מטעם קצין תגמולים לעניין הקשר הסיבתי בתביעות להכרה בנכות נפשית על פי חוק הנכיםומידע על פי חוק חופש המידע תשנ"ח 1998

Whatever it is, the way you tell your story online can make all the difference.

עו"ד שאולי יצחק מוסמך לעבודה סוציאלית קלינית ומומחה לשיקום

אקדמא מילין:

נכי צה"ל אינם סרח עודף שניתן בנקל לפגוע בכבודם ובשמם הטוב, בסודיות ובחיסיון הרפואי שלהם, בזכותם להליך הוגן, בזכותם לזכות השימוע, בזכותם לעקרון השוויון ובזכותם למימוש זכיותיהם שניתנו להם כדין לטיפול רפואי ולשיקום.

קביעתו של רף הזהירות הנורמטיבי הנמוך מדי הנדרש "בפרקטיקה של יד קלה על ההדק" בגדרו של הליך טיפול בתביעה להכרה על פי חוק הנכים, מוביל להכבדה בלתי ראויה על חיילים המגישים תביעות להכרה על פי חוק הנכים לנהל הליך ערעור בבתי המשפט במשך שנים ולהוצאות ועלויות כספיות כבדות, כמו גם ובעיקר תביא לפגיעה בבריאותם וברווחתם של חיילים אלה.

ח"כ יואל חסון, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה פרוטוקול מס' 47 מיום 23/11/09 לעניין המומחים הרפואיים הנותנים חוות דעת רפואיות לקצין התגמולים, בעניין הקשר הסיבתי ציין:

"אותם מומחים, ואותם יועצים, הם אנשים שמתפרנסים מהאגף לשיקום, איך אפשר לשפוט את מידת האובייקטיביות שלהם? איך אפשר לוודא שהם לא חלק מסוג של פס ייצור שיש להם מדדים והם יודעים שהם צריכים לשמור טוב על תקציב אגף השיקום. הרי אם יהיה יועץ כזה שידו תהיה קלה, הם יגידו שאולי היועץ לא מתאים לנו והוא יחשוב שאולי יחליפו אותו והוא יפסיד מקור פרנסה".

האינטרס הציבורי מחייב הרתעה בפני מומחים רפואיים, בפני מתן חוות דעת לקויה בלתי אובייקטיבית, מגמתית, צרופה וטהורה הכוללת נטית הלב או הדעת לאינטרסים של מזמיני ומשלמי חוות הדעת, שמעל ליושרה ולאמינותה לכאורה, מרחפת עננה והאינטרס הכספי עומד בראש סדר העדיפויות לנהוג בפרקטיקה של כתיבת חוות דעת "עם יד קלה על ההדק" לטובת מזמין חוות הדעת, חוות דעת שאינה מבוססת על מיטב הכרתם ומיומנותם המקצועית ובמטרה למקסם את פניות הגורם המזמין להמשיך ולהפנות בקשות לקבלת חוות דעת רפואית (גם מבלי לבדוק את הנכה).

משבחר מומחה ליתן חוות דעת לקצין תגמולים על פי "הפרקטיקה של יד קלה על ההדק" רק ממניעים כספיים ומהחשש שמא יחליפו אותו והוא יפסיד מקור פרנסתו, מבלי שמוטלת עליו החובה לנהוג בהתאם ליושרו אמינותו ומיומנויותיו המקצועיות. בשעה שקצין תגמולים מאמץ לחיקו ומחבק מומחים הנוקטים, בפרקטיקה של יד קלה על ההדק ומגשמים את מטרותיו הסמויות מהעין לכאורה לדאוג לתקציב אגף השיקום מחד גיסא. אך מאידך גיסא הוא מעניק זכויות והטבות למקורבים ולמיוחסים (כהגדרת מבקר המדינה) או מעצם היות המקורב ו/או המיוחס קרוב לבעל השפעה / פוליטיקאי, נושא משרה בכיר במשרד הביטחון ואף מקורבו של שר ביטחון]. בפועל כאמור הזכאים כדין נדחקים ונשחקים תחת הליכים ארוכים ומתמשכים שפוגעים בנכים.

הגיעה השעה שזכויותיהם של נכי צה"ל שניתנו כדין הינם חשובים מאין כמותם ויש להביאם לידי תודעה ציבורית ולשינוי מערכתי מהותי על-ידי גיוס כל המערכות – ובאופן כן – בלב פתוח ובנפש חפצה - כדי לעשות צדק [ ולפעמים גם חסד], שכן בסיס הטיפול בנפגעים ובמשפחות היה בסיס סוציאלי, אלא שהזמן שחק את המושג "סוציאלי" והמילה השלטת היום היא "ביורוקרטיה שוחקת" "עינוי דין" "עיוות דין" "פגיעה בזכות להליך הוגן" "ניגוד עניינים", "אפליה ופגיעה בעקרון השוויון". חבל!!!

קביעתו של רף הזהירות הנורמטיבי הנמוך מדי הנדרש "בפרקטיקה של יד קלה על ההדק" בגדרו של הליך טיפול בתביעה להכרה על פי חוק הנכים, עלול להוביל להכבדה בלתי ראויה על חיילים המגישים תביעות להכרה על פי חוק הנכים לנהל הליך ערעור בבתי המשפט במשך שנים ולהוצאות ועלויות כספיות כבדות, כמו גם ובעיקר תביא לפגיעה בבריאותם וברווחתם של חיילים אלה.

נושא זה מדגים באופן שכמעט אין למעלה מימנו את מה שנקרא מצב שהוא כשל קשה בשיטה הנוהגת בתביעות מעין אלה, של חוות דעת רפואיות המוגשת מטעם קצין תגמולים ממומחים ש"נבחרים" ללא מכרז בשיטה של מועדון חברים סגור – חבר מביא חבר - מבלי לפגוע באיש, ובעליות של מיליוני ₪ בשנה כל זה כאמור ללא פיקוח בקרה. אין בר דעת יכול שלא להתרשם בתיקים רבים כגון דא, כי תוכן חוות הדעת קשור בקצין התגמולים ובולטת מאוד "הפרקטיקה של היד הקלה על ההדק" ונבטים בה החשש והחרדה שאולי יחליפו אותו והוא יפסיד מקור פרנסתם.

שנקבע בהתאם לשיקולים סמויים מהעין של קצין תגמולים בקבלת חוות דעת מטעמו, בדבר טיבו של רף הזהירות הנדרש "בפרקטיקה של יד קלה על ההדק". יש לאזן בין שני שיקולים עיקריים הפועלים בכיוונים מנוגדים. מן העבר האחד נדרש רף זהירות גבוה מספיק כדי להגן על התובעים הכרה על פי חוק הנכים, מפני פגיעה ולהבטיח כי תינקט זהירות ראויה על-מנת שיימנעו נזקים. לשיקול זה משנה תוקף בהקשר הרפואי, שם מונחים תדיר על כף המאזניים שלמותו הגופנית ואיכות חייו של התובע הכרה ומן הראוי למנוע הכבדת יתר על התובעים הכרה על פי חוק הנכים העלולה לגרום לנזקים. מן העבר השני מן הראוי למנוע מתן הקלה למומחים הנותנים חוות דעת רפואית "בפרקטיקה של יד קלה על ההדק" שבנוקטם פרקטיקה שכזו מוני החלפתו ומבטיח המשך מקור כספי לפרנסתו. הטלתה של חובת זהירות חמורה תביא להפחתת הפגיעה מהתובעים הכרה לפי חוק הנכים ותגרן לאותם מומחים רפואיים להפעיל שיקול-דעת המבוסס על מיטב הכרתם ומיומנותם המקצועית ועל יושרם ואמינותם, בבואם לבדוק את התובע הכרה ולתת חוות דעת לעניין הקשר הסיבתי בעניינו.

אגף השיקום בכלל וקצין תגמולים בפרט פועלים על פי חוק הנכים, חוק זכיות החולה וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בניגוד לטעויות מקצועיות או טעויות בשיקול דעת, שראוי שיקבלו גיבוי וישמשו בסיס ללמוד ושיפור השירות לזכאים בעתיד הרי נטישה של ערכי השיקום לא תוכל לקבל כל הצדקה ו/או גיבוי כל שהם, והגיע העת חיה לחשוף לאור השמש את התנהלות אגף השיקום במשרד הביטחון.

הנהלים הסמויים מהעין מעיד על הכוח הריכוזי הגדול של היח' לתביעות וקביעת זכאות. כוח משחית הפוגע בעקרון השוויון וגורם לאפליה בין הנכים. נוהלים סמויים אלה שר' היח' לתביעות ולקביעת זכאות באגף השיקום, בחקירותיה הנגדיות בבית המשפט מודה בפה מלא כי נהלים סמויים אלה, אינם כתובים כלל עלי ספר. נהלים סמויים בלתי כתובים אלה ושיקול הדעת הבלתי גלוי יצא מכל שליטה ופיקוח והינו כוח להשחית.

בעת הגשת התביעה פונה קצין תגמולים לצבא ומבקש צילום של כל התיק הרפואי של החייל כמו כן עומדים לרשותו חוקרים שיש להם קשר לצבא (ראה ציטוט מוועדת גורן). כל מסמך /עובדה / ממצא שלא תואם את הקו של קת"ג שמראש הוא מסמן מטרה לדחות את התביעה כל אלה מוסטים הצידה במטרה לכאורה להעלימו מעיניו של התובע. (ראה פסק דין חובת היידוע של קת"ג לזכיותיו של התובע ( ראה ע"ו 18553-08-13 קת"ג נ' פלוני).

אפשר לצפות מרופא מומחה לנימוקים רציניים יותר וככל הנראה שאין באמתחתו כאלה . זאת לכאורה הטעיה וגסות רוח במסווה של שפה רפואית, נבובה לעניין הקש"ס, ללא שום תשתית עובדתית רפואית ו/או אסכולה רפואית ראויה, אינה יכולה להוות בסיס לחוות דעת רפואית. יש לבחון היטב את חוות הדעת על מנת לוודא שלא מדובר בגחמה שאין מאחוריה כל חשיבה רפואית ראויה וכל כולה היא שיקול כספי.

התנהלות אגף השיקום בחוסר תום לב והתעללות מתמשכת בנכים בכלל ובהלומי הקרב והפוסט טראומטיים בפרט (למעט "מקורבים ומיוחסים" שבעיניינם יקוב ההר את הדין).

למותר לציין כי התנהלות אגף השיקום מחזקות את תחושותיהם של כלל הנכים בכלל והלומי הקרב והפוסט טראומטים בפרט (על גבם התפתחה תעשיה של רווחים כספיים למומחים רפואיים, יועצים רפואיים לקצין תגמולים לעורכי דין מטעם קצין תגמולים שכולם נבחרים ללא מכרז והכספים שמשולמים להם בכל שנה הינם במיליוני שקלים ) כי כל ההתעללות, ההתנהלות הבלתי חוקיות והבלתי ראויות וההחלטות שנתקבלו ומתקבלות בעיניינם בחוסר סמכות, אשר ננקטו כלפיהם אינן מכוונות לסייע לנכים אלא להיפך לפגוע בהם ולפגוע בזכויותיהם המוקנות לו בדין. מאידך כאמור מומחים רפואיים יועצים רפואיים ועורכי דין מטעם קצין תגמולים מקבלים כספים במיליוני שקלים מבלי שנבחרו במכרז ומבלי לפקח ו/או לבדוק חוות הדעת שלהם.

נכים רבים בכלל והלומי הקרב והפוסט טראומטיים בפרט, הינם נכים קשים ביותר הזקוקים לעזרה מקיפה ואינטנסיבית מאגף השיקום ויזדקקו לכך עוד שנים רבות. אגף השיקום אמור להיות מקום מבטחם של נכי צה"ל, הגוף האמון על מתן העזרה והסיוע והמוקנים לו בדין, להם הם נזקקים ואלה למרבה הצער רבים.

נכים אלה מצויים כיום במצב שבו הגוף שבו הם אמורים לשים את מבטחם מהווה את המכשלה הגדולה ביותר עבורם תוך הערמת "קשיים בלתי מוסברים" ותוך כוונת מכוון לפגוע בזכויותיהם ובטיפולים להם הם זקוקים והמוקנים להם כדין, תוך התנהלות לא ראויה, בניגוד להוראות הדין ובחוסר סמכות ובאפליה לעומת נכים אחרים "שדם כחול זורם בעורקם" – מקורבים ומיוחוסים.

ידוע ומוכר לכולי עלמא כי, נכים אלה עברו ועוברים, סבל נפשי ופיזי קשה ביותר. נכים אלה סובלים מחוסר צדק משווע, מחוסר חמלה וחסד ומאפליה קשה לעומת נכים אחרים ועינוי דין מתמשך,

ועיוות דין ופגיעה בזכויותיהם ובטיפולים רפואייים שלא כדין.

מקרים קשים של חוסר צדק משווע, עינוי דין מתמשך ופגיעה בזכויות ובטיפולים המוקנים

על פי הדין. ובלתי מובן כיצד הצליח אגף השיקום להתעלל כך דווקא בנכים קשים אלה. מן הראוי לשים סוף להתעללות ולהתנהלות הלא ראויה והלא תקינה, שעוברים נכים אלה עד שאין מנוס מלפנות לגורמים המוסמכים ו/או לערכאות המשפטיות על מנת לקבל סעדים בהתאם. אך למרבה הצער גם גורמים אלה וההליכי המשפט נמשכים לאורך שנים ועד שמתקבלות ההחלטות אגף השיקום עונה לכל פניות הנכים "העניין נמצא בהליך משפטי ונמתין להחלטות בית המשפט" ומגדיל לעשות שהוא מפסיק להעניק זכויות והטבות לדבריו עד לקבלת ההחלטה השיפוטית" (האם לזה יקרא "הענשה" על שהעזת להתלונן בפני הגורמים המוסמכים ו/או הגשת ערעור לבית משפט??

"גורמים שונים" באגף השיקום "הגדילו לעשות" ו"הושיבו" נכים הלומי קרב ופוסט טראומטים על תקן "נכה מתחזה "נכה שאינו משתף פעולה" "נכה מעצים סימפטומים" "נכים המבקשים זכויות שלא כדין" – רק "עצמו עיניים ביודעין", שהם סובלים מפוסט טראומה כרונית קשה – וןהמשיכו וממשיכים להתעלל להתנהל כלפי נכים כגון דא שלא כדין, בחוסר סמכות, בניגוד לכללי המינהל התקין וכללי הצדק הטבעי, משיקולים זרים, במשוא פנים ואפליה קשה, תוך פגיעה בעקרון השוויון בין הכים אלה לבין נכים אחרים. בנוסף ומבלי להסתפק באמור לעיל, החלו לפגוע בזכויותיהם המגיעות להם בדין, תוך פגיעה בטיפולים הרפואיים, להם זכאי בדין.

למרבה הצער שוב ושוב מוצאים עצמם הלןמי הקרב והפוסט טראומטיים בפרט ונכי צה"ל בכלל בבאר השחת הבירוקרטי המנהלי והמשפטי והחמלה והמקצועיות כפי שבאה לידי ביטוי באמנת השירות של האגף עולה ומתנדפת מעלה מעלה לכל רוחות השמים ומותירה את הנכים לחסדי שמיים. משכך הגיע העת שימצא צדיק אחד בסדום וישמע את "זעקתם" של נכי צה"ל ויושיע.

לענייו גילוי האמת, אצטט ממסתו של ג'ון מילטון: "תנו לה לאמת להתכתש עם השקר בתנאים פתוחים וחופשיים, כלום אפשר לה לאמת שתצא וידה על התחתונה? כי מי הוא זה אשר לא יכיר בכוחה הכביר? אין היא נצרכת לתוכניות ותכסיסים אין היא נזקקת להיתר, כל הדרוש לה הם מרחב וחופש פעולה".

בקשה לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע התשנ"ח 1998

מומחים רפואיים באגף השיקום הנותנים חוות דעת לעניין הקשר הסיבתי בתביעות להכרה על פי חוק הנכים. האם עסקינן בקרן שפע ומקור הכנסה למומחים על חשבון הקופה

הציבורית. מומחים אלה נבחרים בשיטת חבר מביא חבר ללא מכרז ללא קריטריונים ברורים וללא רגולציה על תוכן חוות הדעת, הנימוקים , הספרות המקצועית והמסקנות.

אגף השיקום במשרד הביטחון פועל על פי הנחת עבודה בסיסית שכל הנכים מתחזים ו/או מעצימים סימפטומים כל זאת לזכות לכאורה בזכויות והטבות שלא כדין. הגדיל לעשות אגף השיקום שעה שהוא מציג מצג שווא כלפי החייל התובע הכרה בגין הלם קרב ו/או פוסט טראומה וכותב לו "לצורך טיפול בתביעתך הרינו להודיעך כי תוזמן לבדיקה רפואית" בפועל תהליך ההכרה הראשוני עוסק רובו ככולו בבחינת נושא האמינות וההתחזות וזאת במחשכים תוך כדי הצגת מצגי שווא כוזבים, מופנה החייל לסדרת מבחנים פסיכוטכניים "שאלון 300" "אבחון פסיכודאגנוסטי" עם מאות שאלות שמופעיות בניסוחים שונים, למכון שאינו רפואי כלל ועיקר, בעוד שההליך ההכרה מחייב את קצין תגמולים להפנות את החייל לבדיקה רפואית על ידי מומחה רפואי לעניין הקשר הסיבתי. בשעה שאגף השיקום "רותם את העגלה לפני הסוסים" ומפנה את החייל בתחילה למבחני אמינות והתחזות, עובר להפנייתו למומחה הרפואי הוא למעשה "מסמן מראש את המטרה" למומחה הרפואי שאמור לתת חוות דעת רפואית לעניין הקשר הסיבתי ובכך חורץ את גורלו להיזרק להליך משפטי ארוך וממושך בבתי משפט שלצערנו "חזקת תקינות המנהל" שכבר מזמן "מתה" עדיין משמשת נר בהליך הערעור שנמשך במשך מספר שנים ובו לכאורה יש "יתרון דיוני" לקצין תגמולים. התמשכות הליך הערעור במשך שנים גורם לעינוי דין מתמשך לחייל.

למעט "מקורבים ומיוחסים" כהגדרתו של מבקר המדינה לינדשטראוס ז"ל, שלכאורה להם אגף השיקום הופך עולמות ובמחשכים מעניק להם זכויות והטבות לכאורה שלא כדין.

ראה מקרה של מקורבו של שר ביטחון שהיה במשך מספר שנים מטופל במוסד לביטוח לאומי ובהליך מזורז של מספר ימים הוכר כנכה צה"ל. הגדיל לעשות אגף השיקום וכתב כאהי לישנא "במקרה זה מדובר באקט הומניטרי על מנת להעמיד גושפנקא ערכית לנסיבות הפציעה ע"י הכרתו כנכה צה"ל". נשאלת השאלה האם בעניין הלומי הקרב ו/או הפוסט טראומטיים ו/או חיילים נוספים לא מדובר באקט הומניטרי? והאם הם לא ראויים לזכות בגושפנקא ערכית כפי שזוכים ה"מקורבים והמיוחסים"?

המסגרת הנורמטיבית

א. חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב].

ב. תקנות הנכים (ועדות רפואיות), תשכ"ו-1695.

ג. תקנות הנכים (ועדה רפואית עליונה), תשכ"ד-1964.

ד. הוראת אגף שיקום נכים מס' 20.01 להוראות משרד הביטחון.

הוראת אגף שיקום נכים מס' 20.01 להוראות משרד הביטחון.

סעיף 39 להוראה 20.01 קובע: "קצין התגמולים בתחום יחזיר את התיקים הרפואיים ליועץ הרפואי בצרוף מזכר המפרט את הברור הנדרש במקרים הבאים:

א. כאשר בחוות הדעת הרפואיות אין התייחסות ברורה לשאלת הקשר הסיבתי.

ב. כאשר קביעת המומחה בחוות הדעת הרפואיות אינה מנומקת דיה.

ג. כאשר חוות הדעת הרפואיות אינה תואמת את המסמכים הרפואיים אשר בתיק.

ד. כאשר בחוות הדעת הרפואית המומחה התעלם ממסמכים מסוימים; אשר קיבל מהנכה,

מבלי שאלה נבדקו והוכחו ע"י קצין התגמולים;

ה. כאשר המומחה ביסס את קביעתו בחוות הדעת הרפואית על פרטים חדשים.

ו. כאשר חוות הדעת עומדת בסתירה לפסיקה ולהחלטת קצין התגמולים ובתי המשפט .

פירוט המידע שהתבקש על פי חוק חופש המידע

ז. מבוקש בזאת לקבל נוהל עבודה – תזרים שירות – לעניין סעיף 35 להוראה 20.01 המסדיר את

ביצוע סעיף 35 להוראה.

ח. מבוקש בזאת לקבל נוהל עבודה – תזרים שירות – לעניין סעיפים 36-38 להוראה 20.01

המסדיר את ביצוע סעיפים 36-38 להוראה.

ט. מבוקש בזאת לקבל נוהל עבודה – תזרים שירות – לעניין סעיף 39 להוראה 20.01 המסדיר את

ביצוע סעיף 39 א- ה להוראה.

י. מבוקש בזאת לקבל נוהל עבודה – תזרים שירות – לעניין סעיף 39 (ו) להוראה 20.01 המסדיר

את ביצוע סעיף 39 ו' להוראה.

מומחים רפואיים הנותנים חוות דעת לעניין הקשר הסיבתי

יא. כמה מומחים רפואיים הנותנים חוות דעת לעניין הקשר הסיבתי רשומים כספקים במשרד

הביטחון, משנת 2010 ועד לשנת 2020, לפי תחומי ההתמחות הרפואית.

יב. האם מומחים רפואיים אלה נבחרים על פי מכרז פומבי?

יג. בהנחה שלא מפורסם מכרז פומבי לבחירת מומחים רפואיים מהו מקור הסמכות שהיועץ

הרפואי לקצין תגמולים מקבל על עצמו לתת את חוות הדעת הרפואית לעניין הקשר הסיבתי?

יד'. מהם תנאי הסף המפורסמים לבחירת מומחה רפואי ותעריפי שכר המומחה למתן חוות דעת

רפואית לעניין הקשר הסיבתי הכולל בדיקת הנכה ו/או ללא בדיקת הנכה על סמך מסמכים

בלבד בתנאי המכרז?

טו. כמה חוות דעת רפואיות ניתנו משנת 2010 ועד היום בהתפלגות של תחומי המומחיות והשנים.

טז. מהי העלות התקציבית המשולמת למומחים הרפואיים הנותנים חוות דעת קשר סיבתי

בהתפלגות לפי מחוזות השיקום והשנים.

יז'. כמה חוות דעת רפואיות שללו את הקשר הסיבתי, בהתפלגות תחומי המומחיות והשנים.

יח. כמה ערעורים הוגשו לוועדת ערר על חוות דעת רפואיות אלה ששללו את הקשר הסיבתי

בהתפלגות לפי מחוזות, תחומי המומחיות והשנים.

יט. כמה ערעורים נדחו וכמה ערעורים התקבלו לפי התפלגות המחוזות והשנים.

כ. כמה וועדות רפואיות הוסמכו על ידי קצין תגמולים ליתן החלטה לפי סעיף 28 א' לחוק הנכים

(לעניין הקשר הסיבתי) לפי תחומי המומחיות, לפי מחוזות השיקום ולפי השנים.

כא. מהי העלות התקציבית המשולמת לרופאים חברי הוועדות הרפואיות לפי סעיף 28 א' לחוק

הנכים בהתפלגות לפי מחוזות השיקום והשנים.

התייחסות משרד הביטחון לבקשה לפי חוק חופש המידע.

על פי המידע שהתקבל בנוגע למומחים הרפואיים באגף שיקום נכים עולה:

א. מרשימת הרופאים המומחים העדכנית (סעיף 11 לבקשה) עולה כי סה"כ 60 מומחים רפואיים

שהינם ספקי אגף השיקום ליתן חוות דעת רפואיות לעניין הקשר הסיבתי.

ב. מעיון בטבלה שבסעיף 2 עולה כי אין מומחים רפואיים מתחום הנוירוכירורגיה.

ג. מעיון בטבלה שבסעיף 2 עולה כי סה"כ 6 רופאות מומחיות = 10% בלבד מכלל המומחים.

(ארבע מומחיות בפסיכיאטריה, 1 מומחית להמטולוגיה ו-1 מומחית בעיניים).

ד. ההתקשרות עם המומחים הנ"ל מתבצעת באמצעות הליך פטור ממכרז (תקנות המכרזים

(התקשרויות מערכת הביטחון), (ראה סעיף 3 לנספח).

ה. הליך איתור וגיוס המומחים הרפואיים מבוסס על המלצת היועצים הרפואיים של קצין

תגמולים. למותר לציין כי גם היועצים הרפואיים של קצין תגמולים אינם נבחרים בהליך מכרז

סדור וכדין ומבלי בקרה ופיקוח על חוות הדעת שנותנים. (ראה סעיף 5 לנספח).

ו. תעריף שכר טרחה לרופא מומחה לעניין מתן חוות דעת רפואית = 3,510 ₪.

ז. סה"כ היקף חוות הדעת הרפואיות שניתנו בשנים 2011 – 6/20 ראה טבלה בסעיף 6 לנספח.

ח. סה"כ אומדן תקציבי ששולם למומחים הרפואיים בשנים 2011-6/20 (ראה סעיף 5-7 לנספח).

ט. האומדן התקציבי ששולם ל- 33,985 חוות דעת רפואיות בשנים 2011-2020

= 85,452,120 ₪ (שמונים וחמישה מיליון וארבע מאות חמישים ושתיים אלף

ומאה עשרים ₪).

סעיף 28א' לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב]

י. סעיף 28א' לחוק הנכים קובע: קביעת דרגת נכות יחד עם חוות דעת על הקשר הסיבתי.

(א) ביקש קצין תגמולים מועדה רפואית חוות דעת בדבר הקשר הסיבתי בין שירותו הצבאי של החייל המשוחרר או החייל בשירות קבע לבין החבלה, מחלה או החמרת המחלה שגרמו, לפי טענתו לנכות, רשאי הוא להורות לוועדה הרפואית, כי תקבע גם דרגת נכותו של אותו חייל משוחרר או חייל בשירות קבע בצירוף חוות דעת על הקשר הסיבתי.

בע"נ 48746-07-14 ע' ה' נגד קצין התגמולים בית המשפט קבע:

"למשיב קיימת זכות על פי חוק הנכים (סעיף 28 ו-28א) לבדוק את המערער באמצעות וועדה רפואית אף קודם למתן החלטה בתביעתו. על המשיב לעשות שימוש רב יותר בזכות הנתונה לו על פי דין על מנת לייתר הליכים והוצאות מיותרים. במקרה זה, לא ניתן לומר כי למערער אין נכות כלל. על כן אין מקום לדחות את הערעור מפאת היעדר נכות.

יב'. בסעיף 11 לנספח נכתב: "במהלך 2011-2020 התקיימו 107 וועדות רפואיות בהתאם

לסעיף 28 א לחוק הנכים". (ראה טבלה 11 לנספח).

יג'. בסעיף 12 לנספח כתוב: "התשלום לרופאים המשמשים חברי ועדות רפואיות לפי סעיף 28 א'

לחוק הנכים הינו מנהל מחלקה החל משנת 2007 = 361.50 ₪ מ- 1.1.207 עד 1.1.2017

= 423.6 ₪. ומ- 1.5.20 = 528.7 ₪.

רופא מומחה: החל משנת 2007 = 310.5 ₪ מ- 1.1.207 עד 1.1.2017 = 364.5 ₪. ומ- 1.5.20

= 455.6 ₪.

יד'. סה"כ אומדן תקציבי ששולם למומחים הרפואיים בשנים 2011-6/20

(סעיפים 11-12 לנספח).

שנים

סה"כ וועדות רפואיות לפי סעיף 28 א' לחוק הנכים

אומדן תקציבי ששולם (גם בהנחה שכל הרופאים קיבלו תעריף של מנהל מחלקה ו-3 רופאים בוועדה)

חישוב

2010

1

1,084.5 ₪.

361.5 ₪ כפול 3 כפול 1 וועדה.

2011

21

22,774.5 ₪.

361.5 ₪ כפול 3 כפול 21 ועדות.

2012

22

23,859 ₪

361.5 ₪ כפול 3 כפול 22 ועדות.

2013

4

4,338 ₪.

361.5 ₪ כפול 3 כפול 4 ועדות.

2014

9

9,760.5 ₪.

361.5 ₪ כפול 3 כפול 9 ועדות.

2015

11

11,929.5 ₪.

361.5 ₪ כפול 3 כפול 11 ועדות.

2016

9

9,760.5 ₪.

361.5 ₪ כפול 3 כפול 9 ועדות.

2017

4

5,083.2 ₪.

423.6 ₪ כפול 3 כפול 4 וועדות.

2018

6

7,624.8 ₪.

423.6 ₪ כפול 3 כפול 6 וועדות.

2019

6

7,624.8 ₪.

423.6 ₪ כפול 3 כפול 6 וועדות.

2020

12

15,249.6 ש"ח

528.7 ₪ כפול 3 כפול 12 וועדות.

סה"כ ללי

105

45,342.9 ש"ח

טו. האומדן התקציבי ששולם ל- 105 וועדות רפואיות לפי סעיף 28 א' לחוק הנכים

בשנים 2011-2020 = 45,342.90 ₪ (ארבעים וחמש אלף שלוש מאות ארבעים

ושתיים ₪ + 90 אגורות).

כאמור האומדן התקציבי ששולם ל- 33,985 חוות דעת רפואיות לעניין הקשר הסיבתי

בשנים 2011-2020 = 85,452,120 ₪ (שמונים וחמישה מיליון וארבע מאות חמישים ושתיים

אלף ומאה עשרים ₪). סה"כ ועדות לפי סעיף 28 א' לחוק מהווים 0.42% מסה"כ חוות הדעת

הרפואיות. לעומת הוצאה בסך של 45,342.90 ₪ (ארבעים וחמש אלף שלוש מאות ארבעים

ושתיים ₪ + 90 אגורות).ששולמו ל- 105 וועדות רפואיות לפי סעיף 28א'.

אם במקום חוות הדעת הרפואיות היו מתקיימות וועדות רפואיות לפי

סעיף 28 א' לחוק הנכים העלות הכספית = 33,985 כפול 423 ₪ לוועדה

= 14,375,655 (ארבע עשרה מיליון, שלוש מאות שבעים וחמש אלף שש מאות

חמישים וחמש ₪).

85,452,120 ₪ - 14,375,655 ₪ =71,076,465 ₪ = חסכון בתקציב.

חסכון תקציבי של 71 מיליון ₪ ששולמו למומחים שנבחרו ללא מכרז

ללא קריטריונים וללא בקרה על חוות הדעת שנתנו.

טבלה מרכזת כמות הערעורים שהוגשו לבתי משפט בשנים 2010-2020.

שנים

לוועדת ערר נכים

לוועדת ערר נכים

לבית משפט מחוזי

לבית משפט מחוזי

לבית משפט העליון

לבית המשפט העליון

בכל

הערכ...

אות

נתקבלו/

פשרה

נדחו

נתקבלו/

פשרה

נדחו

נתקבלו/

פשרה

נדחו

נתקבלו

+פשרה

נדחו

2010

220

683

2011

276

1025

2012

247

740

25

80

1

4

2013

257

749

29

66

4

20

2014

257

726

16

79

0

6

2015

229

716

34

54

0

6

2016

261

692

33

52

1

10

2017

325

786

30

54

0

6

2018

347

761

47

57

1

5

2019

464

923

69

74

0

6

סה"כ

2387

6093

283

516

6

63

496

1768

טז'. מהניתוח הטבלה הנ"ל עולה בשנים 2012-2019, כי רק 39% מהערעורים בבתי המשפט השלום מתקבלים ו/או מסתיימים בפשרה. בבית המשפט המחוזי מתקבלים 54% מהערעורים על פסקי דין של השלום. ובבית המשפט העליון רק 9.5% מהערעורים מתקבלים.

בשלושת הערכאות בשנים 2010-2011 רק 28% מהערעורים התקבלו

השופטת לשעבר דליה גנות, מי שהפכה החלטות ועדות משרד הביטחון נגד נכי צה"ל: "ראשי הוועדות היו פונים לשופטים, לא רק אלי. מתברר שחלק מהשופטים ישבו איתם, זה דבר מזעזע. לא יעלה על הדעת שצד מבעלי דין יפנה לשופט על מנת להטות את הלך מחשבתו - זו שחיתות". (גיא פלג N12 פורסם 21/04/21 )

השופטת שהפכה החלטות נגד נכי צה"ל חושפת את מסע הלחצים שהופעל עליה דליה גנות שפטה בתיקי פשע חמורים אך הודתה כי מראה סבלם של נכי צה"ל ופגועי הנפש לא מרפים ממנה גם היום • בריאיון מיוחד היא חושפת איך ניסו ראשי הוועדות להשפיע על החלטותיה ולמנוע ממנה לקבל את ערעורם של הנכים • "הם כתבו שאני לא מבינה שיש שיקולים כספיים, שמרבית הפונים רוצים לחיות על חשבון המדינה ולכן הם מגזימים".

הנושא שבנדון ובמקרים רבים נוספים, מגולל התנהלות חמורה של הממונים על הוועדות הרפואיות העליונות במחוזות השיקום. הדעת אינה סובלת שהממונים על הוועדות הרפואיות העליונות יתעלמו בצורה בוטה מהוראות הדין, מפסיקות בית המשפט והלכותיו בעניין הזכות להליך הוגן, הזכות לעיון, הזכות לטיעון, חובת הגילוי והשקיפות והביקורת השיפוטית.

עסקינן, בדפוסי התנהלות פסולים של הממונים על הוועדות הרפואיות העליונות, מי שאמונים על דאגה לזכויותיהם של ציבור נכי צה"ל אך בפועל לכאורה פוגעים בזכויותיהם וגורמים להם למצוקה ולהחמרה במצבם תוך שהם נאחזים באופן מלאכותי בהוראת חוק שאינה ממין העניין.

ביודעם כי הבסיס המשפטי להתנהלותם רעוע, מסתירים הם מהנכים את זכותם לקבל את יומם בפני הועדה הרפואית והופכים, בכך את החלטתם חסרת הבסיס המשפטי ל"החלטה סופית", כביכול. יש להבהיר ולהעביר מסר, כי דפוסי עבודתם וזכויות ציבור הנכים אינם הפקר, וכי עליהם להקפיד שבעתיים על זכויות היסוד ועל עקרונות החוק, הנוהג, המנהל התקין, וכללי הצדק הטבעי, במיוחד בהיות הוועדות הרפ]ואיות, גוף מנהלי האמון על מלאכת המצווה שבטיפול בציבור נכי צה"ל.

לצערנו, נגרם לנכים רבים עיוות דין חמור וכי הממונים על הוועדות הרפואיות מושפעים מתכתיבים ומהוראותיו של ראש היחידה לתביעות וקביעת זכאות - האורקל מדלפי, במקדש אפולו שבו דיבר האל מפיה של פיתיה, כוהנת שהייתה ממלמלת דברי נבואה סתמיים - שהכתירה עצמה – שלא כדין ולא על פי הוראות מפורשות בחוק - לכוהנת הגדולה ויחידת הסגולה של קציני התגמולים ברחבי המדינה שהם כעפר לרגליה. כל זאת, תוך התעלמות מהוראות הדין וחריגה בוטה מגדר סמכויותיו, במסתרים ותוך פגיעה בזכות להליך הוגן ולזכות הטיעון וכנראה שהממונים על הוועדות הרפואיות שכחו מזמן מהו תפקידם וגדר סמכויותיהם ובעיקר שהם אינם שומר הסף ו/או עושה דברו של אגף השיקום במשרד הביטחון בכלל ושל ראש היחידה לתביעות וקביעת זכאות בפרט.

הועדה הרפואית פועלת מתוך סמכות סטטוטורית וכגוף מעין שיפוטי. (רע"א 6846/03 רואי נ. קצין התגמולים (אתר נבו) . ככזו היא כפופה לחוק ולכללי המשפט המנהלי. עליה לשמור על עקרונות הצדק הטבעי לרבות מתן זכות טיעון למי שעלול להיפגע מהחלטתה. עליה להיצמד לדרישות החוק. החוק מתווה את ההליך הברור לחידוש בדיקת נכה שנקבעה לו נכות צמיתה, וההליך צריך להישמר.

בע"א 2124/99 כהן דוד נגד קצין התגמולים (31/1/2000, פורסם בנבו) נקבע:

"כאמור, קצין התגמולים רשאי שלא להשלים עם פסיקה מסוימת, אולם איני מקבל ואיני מסוגל להבין כיצד הועדה הרפואית, ובמיוחד יו"ר הועדות הרפואיות והממונה עליהם מתעלם בצורה בוטה מפסיקה של בימ"ש, והיו"ר מורה לוועדה בצורה גלויה ומפורשת להתעלם מן הפסיקה ולקבוע דרגות נכות עפ"י תקנה שבימ"ש קבע בעשרות ערעורים שיש בה חריגה מסמכות.

יו"ר הועדות הרפואיות אינו נציגו של קצין התגמולים וקצין התגמולים אינו עושה את דברו ואינו היועץ שלו. יו"ר הועדה כנראה אינו ער לתפקידו ולמעמדו ואמנם, לא אחת אני מוצא ביטוי בפרוטוקולים של הועדות הרפואיות או במזכרים של הממונה עליהן, כאשר הם מוצאים צורך בייעוץ משפטי ומבקשים להתייעץ או מבקשים נוכחות של "העו"ד שלנו".

אותו "עו"ד שלנו" הוא ב"כ קצין התגמולים. ביטוי שכזה שגוי ולא רק שגוי, אלא הוא ממחיש בעיה על דבר תפיסת הועדה הרפואית והיו"ר של הועדה הרפואית את מעמדם.

ב"כ קצין התגמולים אינו יועץ של הועדה הרפואית, אלא הוא יועץ של קצין התגמולים, וקצין התגמולים הוא מתדיין בפני הועדה הרפואית כפי שהנכה מתדיין בפניה. הועדה הרפואית והממונה עליה אינם עושי דברו של קצין התגמולים אלא מקיימים דברו של המחוקק, ודברו של המחוקק, כמו גם מעשיהם שלהם, כפופים לביקורת שיפוטית ולא לביקורת קצין התגמולים.

לא יתכן שוועדה רפואית עליונה שהיא גוף מעין שיפוטי, והממונה עליה מבחינה מנהלית, יתעלמו מהוראות שיפוטיות בצורה בוטה, יסרבו לפעול על פיה ובכך מגלים למעשה זהות בינם לבין אחד הצדדים שהוא קצין התגמולים".

זכותם של הנכים להליך הוגן וגלוי להתדיין בוועדות הרפואיות נפגעת, ללא הרף בידי קצין התגמולים והיחידה לתביעות וקביעת זכאות, תוך מידור ופגיעה בסמכויותיהם של קציני התגמולים והגורמים המוסמכים המטפלים, במחוזות השיקום ברחבי הארץ, תוך פגיעה בסמכויותיהם והגבלתם שלא כדין ומבלי הוראה מפורשת בחוק ראשי. למעשה קציני התגמולים וכלל העובדים במחוזות הפכו מזמן "מחוטבי העצים ושואבי המים" ותפקידם הלכה למעשה הינו אך ורק "כשליח דואר" המעביר את הבקשות מהנכה למטה אגף השיקום על מנת ליתן החלטה, מבלי יכולת לקבל כל החלטה מסייעת ו/או תומכת ו/או מעניקה מענה לצרכי הנכה,

ותו לא.

כל עוד הבעיה של הפגיעה בסמכויותיהם של קציני התגמולים והגורמים המוסמכים המטפלים והמשקמים במחוזות השיקום ברחבי הארץ, שלא כדין ומבלי כל הוראה מפורשת בחוק ראשי, לא תבוא על פתרונה, באופן המחזיר את הסמכויות לקציני התגמולים ואת שיקול הדעת העצמאי שלהם, אגף השיקום יתקשה להתמודד עם איתור, אבחון, הכרה טיפול ושיקום בהלומי הקרב והפוסט טראומטיים בפרט וכל נכי צה"ל בכלל.

תומס ג’פרסון, מהאבות המייסדים של ארצות הברית וממחברי הכרזת העצמאות שלה אמר: "שלטון החוק אינו שלטונם של הממונים על אכיפת החוק". אין לדעת אם יש הרבה אנשים בקרב אגף השיקום במשרד הביטחון, שמכירים את ההתבטאות הזאת, אבל ניתן להעריך, שלא רבים מסכימים עמה. את זה אפשר לראות על כל צעד ושעל. התנהגותם המתנשאת מעידה על כך. הזכות של נכי צה"ל להליך הוגן, נפגעת ללא הרף בידי מי שפועלים לאור פרשנות עקומה, של חוק הנכים ותקנותיו שבאה לידי ביטוי בנהלים לא כתובים ובהסתר ובמחשכים - כפי שמעידה על כך ר' היחידה לתביעות, הכתובים בפרוטוקולים של בתי המשפט "אילו נהלים לא כתובים".

פרשנות זאת והתנהלות זו על פי נהלים לא כתובים, סותרות, לא אחת, לחלוטין את כוונתם של אלה שחוקקו את חוק הנכים ותקנותיו שהינו כידוע חוק סוציאלי ולמעשה הן רומסת את יכולתם של העושים במלאכה למלא את שליחותם.

פרשנותו של אגף השיקום את חוק הנכים ותקנותיו בהתעלם מפסקי דין והלכות שנקבעו, הפכה למשהו מאוד גמיש ושכיח, פרשנות שלא מן הנמנע שנגזרת מהשקפת עולם מאוד קונקרטית, שרבים מהנכים מבקשים, זכויות והטבות שלא כדין (בעוד שלמקורבים וקרובים מוענקים זכיות והטבות שלא כדין ובמחשכים) - לעתים לא רק שהיא אינה מעוגנת בלשון החוק, יש והיא נשענת על הנחות שבכלל אינן קיימות בחוק. מה שיוצר מעין "תורה שבעל פה לא כתובה" משחיתה ומזיקה. כידוע לרבים באגף השיקום במשרד הביטחון יש שני תורות: "תורה שבכתב" ו"תורה שבעל פה". "תורה שבכתב יש לפרסם בהוראות אל לא לפעול על פיה. ותורה שבעל פה לא לפרסם אך לפעול על פיה".

התנהלות זו לפעול על פי נהלים לא כתובים ופרשנות עקומה ואי הפקת לקחים מפסקי דין והלכות שנקבעו, הפכה לרעה חולה. השדה פרוץ, ומי שאמונים על טיפול ושיקום נכי צה"ל עושים בו לעתים ככל העולה על רוחם ויכולותיו כמעט בלתי מוגבלות.

על שקיפות אין בכלל מה לדבר. באגף השיקום, מסרבים אפילו לשמוע על כך. תכתובות פנימיות נשארות חסויות, מיילים חסויים מוגדרים כתכתובת פנימית, מבלי להביא לידיעת הנכים, מסמכים מהותיים לא נחשפים, למרות שחלק מהן, כגון התכתבויות בין קצין תגמולים ליועצים הרפואיים שלו ובין קצין התגמולים והיועצים הרפואיים שלן לבין יו"ר על וועדו רפואיות, נותרים חסויים ויכולות להצביע על חילוקי דעות מהותיים.

הכול נשאר במשפחה. את הכביסה המלוכלכת מכבסים בתוך הבית. על האמירה האלמותית של לואי ברנדייס, המשפטן האמריקאי הדגול, ש"אור השמש הוא המחטא הגדול ביותר" כנראה לא שמעו שם. אין כמו שקיפות למניעת עיוותים. היא מטהרת, היא יוצרת אמינות ומונעת לזות שפתיים, והיא גם שומרת על כבודו של החוק מפני אלה שהופקדו על אכיפתו.

"החוסך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שווא, והגס לבו בהוראה, שוטה רשע וגס רוח" (אבות, פרק ד משנה ז'). פירש רבי עובדיה מברטנורא: המונע עצמו מלדון או שמעביר את ההכרעה לפשרה, מרחיק מעצמו אויבים, ומונע את עצמו מגזל במקרה של טעות בפסק, ומונע עצמו מלהכשיל אנשים בשבועה לשווא. אולם "הגס לבו בהוראה", הממהר לפסוק ואינו מעיין כדבעי, נחשב כשוטה רשע וגס רוח.

רשלנות קיצונית, מחדלים, חוסר מסוגלות לקבל החלטות, והתנהלות לא ראויה של גורמים ביחידה לתביעות הביאה לסבל קשה ופגיעה קשה במצבו הרפואי של המערער ולעינוי דין ועיוות דין מתמשך. והגדילו לעשות באגף השיקום "שהזמינו חוות דעת רפואית מגמתית" להערכת נכותו של נכה (לבדיל מחוות דעת רפואית לעניין הקשר הסיבתי) ממומחה מטעמם מבלי לבדוק את הנכה אלא רק על פי מסמכים רפואיים חלקיים שהונחו בפניו והוא כצפוי קבע: "הנכה מעולם לא סבל מפוסט טראומה" "הנכה מתחזה" וזאת חרף העובדה שנכה זה הוכר על ידי קצין התגמולים עצמו " כסובל מפוסט טראומה ממלחמת לבנון" בקשר של גרימה.

חוות דעת זו שניתנה לכאורה, מגמתי וכוזבת, שנכתבו בה "עובדות" מהותיות וכוזבות שלא אומתו, הומלצו בו המלצות מרחיקות לכת בעניינו של הנכה ובסתירה מוחלטת לחוות הדעת של כל המומחים הרפואיים המטפלים בנכה וללא כל תיאום עם קצין התגמולים במחוז והגורמים המטפלים המוסמכים והאחראיים על הנכה במחוז ומעל לכל שלא בידיעתם ובתיאום עמם כמי שאחראים ומוסמכים לטפל בנכה.

המומחים הרפואיים והיועצים הרפואיים לקצין התגמולים נבחרים ללא מכרז וללא קריטריונים וללא רגולציה ובשיטת חבר מביא חבר.

במכתבו של הממונה על חוק חופש המידע בסעיף 3 כתוב: "ההתקשרות מתבצעת באמצעות הליך פטור ממכרז בהתאם לתקנות חובת המכרזים (ההתקשרויות מערכת הביטחון)".

בסיפא סעיף 5 כתוב:"באשר לשיטת הבחירה של הרופאים, זו מתבססת ככל על הליך איתור וגיוס המבוסס על המלצת היועצים הרפואיים של קצין התגמולים, אשר מסתמכים על חוות דעת והמלצות. הרופאים שהינם מנהלי מחלקות ורופאים בכירים, הינם ספקים מורשים עצמאיים אשר חותמים על הסכם התקשרות מול משרד הביטחון".

מהאמור לעיל עולה כי היועצים הרפואיים של קצין ה תגמולים, שאינם נבחרים על פי מכרז

ושהינם ספקים מורשים ועצמאיים אשר חותמים על הסכם ההתקשרות מול משרד הביטחון

הם אלה המבצעים הליך איתור וגיוס של הרופאים המומחים למתן חוות דעת רפואיות לעניין הקשר הסיבתי בתביעות להכרה על פי חוק הנכים זאת מבלי שמתקיים מכרז כדין.

יועץ רפואי לקצין תגמולים שנבחר ללא מכרז מאתר ומגייס מומחים רפואיים

שאף הם נבחרים ללא מכרז בשיטת חבר מביא חבר.

בע"נ 33249-05-12 ל. ש. נגד קצין תגמולים, מיום 14/11/17 פורסם בנבו, בית המשפט קבע:

טענת המערער להנחיית ד"ר שם-דוד ע"י פרופ' שקד:

בין יתר טענות המערער, נטען גם כי חוות דעתו של ד"ר שם-דוד נערכה במטרה ברורה להביא לדחיית הבקשה תוך התעלמות מעובדות והטלת דופי במערער ובאמינותו. לדידו של המערער המזכר שניסח פרופ' שקד מהווה ראיה לכך- המדובר במזכר מנחה שנערך ע"י מי שאין לו מעמד חוקי ומעבר לכך, פרופ' שקד הוא מומחה לנוירוכירורגיה ולא לפסיכיאטריה.

כמו כן, המערער תהה על עצם העובדה כי במסמך שתועד ע"י חוקר התביעות מאיר כץ (ז"ל), לא אוזכר שמו של פרופ' שקד כמי שנכח בפגישה, למרות שהאחרון העיד כי הוא אכן נכח בה.

פרופ' שקד הוא נוירוכירורג במומחיותו, עובד אצל המשיב מאז 1980 ולמעשה תפקידו לנתב את התיקים בין המומחים אצל המשיב (או לתת חוות דעת בעצמו מקום בו מועבר אליו תיק). העיד כי הוא מחלק אותם באופן שווה ככל הניתן בין המומחים.

חרף העובדה כי פרופ' שקד אינו מוזכר כמי שנכח בפגישה, הוא שולל אפשרות שלא נכח בפגישה עם החוקר והמערער. ציין כי פגישה כגון זו אורכת כרבע שעה, עם זאת לדבריו לא ערך למערער בדיקה פסיכיאטרית ולא זכור לו על סמך מה קבע שאין תסמיני PTSD.

באשר למסמך בו ציין פרופ' שקד כי הוא מפנה לחוו"ד ד"ר שם דוד לגבי מצבו הנפשי ("..הקשור לחבלה 28.4.98 או לשירות בסדיר ובמילואים, ראה הערות לעיל") לא זכר מדוע לא כתב דבר על האירוע מ-2007".

פרופ' שקד העיד כי מטרת כתיבת המזכר היא לערוך בירור וסינון של מקרים- לבדוק אם חסר חומר, אם החומר הרפואי מתאים וכיוב'.

ציין כי ראש אגף השיקום הנחה אותם לראיין את התובעים ולכתוב התרשמותם הראשונית מהם, על מנת לבחון אם קיימת עילה ראשונית לתביעה.

המזכר מופנה לקצין התגמולים ולא אל המומחה. כשציין במזכר שיש לבדוק את הרקע של הקונקשן- מי שאמור לבדוק בפועל הוא המומחה. חרף העובדה כי חלק מהשאלות שהעלה המערער נותרו בסימן שאלה, הרי שאין די בכך כדי להוכיח את הטענות הקשות שמפנה המערער הן כלפי ד"ר שם-דוד והן כלפי פרופ' שקד. כפי שציין פרופ' שקד בעצמו - הוא אינו עורך בדיקה פסיכיאטרית למערער. אמנם לא זכור לו מדוע במקרה הספציפי הנדון כתב במזכר שאין סימנים לPTSD אולם היו מקרים בהם הוא העריך שאין סימנים של PTSD אבל המומחה אליו הפנה פרופ' שקד סבר אחרת.

בערעור אחר נוסף פלוני נגד קצין תגמולים מהמסמכים המצויים בתיק המערער עולה התמונה הבאה: קצין תגמולים שולח מכתב ליועץ הרפואי ומבקש ממנו להפנות את החייל לחוות דעת מומחה רפואי לעניין הקשר הסיבתי. מעיון במכתב עולה שע"ג המכתב כתוב בכתב ידו של היועץ הרפואי פרופ' שקד:

"לפרופ' שקד חוו"ד". וחותם למטה פרופ' שקד. קרי היועץ הרפואי של קצין תגמולים מפנה לעצמו לתת חוות דעת לעניין הקשר הסיבתי. פרופ' שקד נותן במקרה זה שתי חוות דעת רפואיות לעניין הקשר הסיבתי. על שתי חוות דעת אלה של פרופ' שקד חתם פרופ' יעקב ביקליס אורטופד מומחה למתן חוות דעת לעניין הקשר הסיבתי, כספק משרד הביטחון ותו לא, כתוב: ממליץ לקבל את חוות הדעת".

בהליך הערעור מתקבלת החלטת בית המשפט לעניין שתי חוות הדעת של פרופ' שקד:

"הוועדה סבורה כי טוב יעשה המשיב עם יעביר את תיקו של המערער למתן חוות דעת

ע"י מומחה אחר מטעמו אשר אינו מנוע מלדון בתיק.

בשלב זה לא מצאנו לפסול את חוות הדעת קודם חקירתו של המומחה אולם דומה כי די

בעובדות שהועלו כדי שהמשיב כרשות מינהלית יתקן את הפגם שנפל".

לאור החלטת בית המשפט, קצין התגמולים פונה למומחה נוסף ומבקש ממנו ליתן חוות דעת רפואית לעניין הקשר הסיבתי והמומחה הנוסף נותן שתי חוות דעת רפואיות. בחוות הדעת הראשונה מציין המומחה בע"מ 1 לחוות דעתו: "המסמכים שעמדו בפני- חוו"ד רפואית וחוות דעת משלימה פרופ' שקד". בחוות דעתו הראשונה כותב המומחה הנוסף כאהי לישנא ובאותיות של קידוש לבנה:

"לסיכום אני מאמץ את קביעותיו הקודמות של פרופ' שקד וקובע כי לא קיים קשר סיבתי בין מצבו כיום לבין שירותו הצבאי . לא מצאתי כל עדות להתרשלות בטיפול הרפואי שקיבל .

מעיון בשתי חוות הדעת של המומחה הנוסף, שעל חוות הדעת הראשונה חתום פרופ' ברלינר שלמה יועץ רפואי לקצין תגמולים שכותב "ממליץ לקבל מסקנות חוו"ד". על חוות הדעת השנייה של המומחה הנוסף כתוב בכתב יד:

"לא נותרה נכות נוירולוגית בגין החבלות שעבר בשירות אין קשר" וחתימתו של פרופ' יצחק שקד".

למעשה פרופ' שקד אישר את שתי חוות הדעת שלו שנפסלו והוכנסו "דרך החלון" לתיק הערעור על גבי חוות דעת רפואית של מומחה אחר שעליה חותם ומאשר פרופ' שקד בעצמו. בהליכים כגון דא, לא ברור מה קורה במצב בו ישנן גישות שונות, ו/או אף חילוקי דעת מקצועיים, בין המומחה שמונה לבין מומחה האחר – שבמקרה זה נפסל - עליו מסתמך המומחה שהתמנה וככל שאחד יאלץ את משנהו לשנות את חוות דעתו – עלולה להתקבל חוות דעת מוטית ולא משקפת את דעתו המקצועית של עורכה.

אפליה ופגיעה בעקרון השוויון.

"הדעה הקדומה היא העכביש שטווה את קוריו סביב המוח. היא הרחם שבתוכו צומחת העוולה". (רוברט אינגרסול).

"תהליך התנוונותנו כאומה נראה לי מהיר מאוד. למן ההתחלה הכרזנו כי "כל בני האדם נבראו שווים" כעת אנו מכריזים כי "כל בני האדם נבראו שווים פרט לכושים". (אברהם לינקולן).

התמונה המצטיירת מהתנהלות אגף השיקום מצביעה על התנהלות תמוה ובעיתית, כלפי אוכלוסיית בני משפחות שכולות ונכים בעלי "משתנים משותפים", וזאת בלשון המעטה ומכבדת. מה שנחזה מול עניינו, הינה תמונה מדאיגה הנבטים ממנה קווי אפליה ופגיעה בעקרון השוויון.

אגף השיקום בכלל וקצין תגמולים בפרט פועלים על פי חוק חיילים שנספו במערכה, חוק הנכים, חוק זכויות החולה וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בניגוד לטעויות מקצועיות או טעיות בשיקול דעת, שראוי שיקבלו גיבוי וישמשו בסיס ללמוד ושיפור השירות לזכאים בעתיד הרי נטישה של ערכי השיקום לא תוכל לקבל כל הצדקה ו/או גיבוי כל שהם, והגיע העת חיה לחשוף לאור השמש את התנהלות המשיב.

בהחלטת בית המשפט המחוזי בעת"מ 50770-03-17 אליהו כהן נ' מדינת ישראל אגף משפחות והנצחה. נקבע: "יחד עם זאת, ומבלי כמובן להביע עמדה לגופו של עניין, לאור הנושא הרגיש והכאוב והתנהגות המדינה ומצגיה כלפי משפחת המנוח במשך עשרות שנים ,מן הראוי שנציגי המדינה יקיימו פגישה עם העותר, כדי לשמוע את טענותיו בצורה רגישה ומתחשבת ולבחון האם יש אפשרות כלשהי להגיע לפתרון כלשהו כזה או אחר.

הכרה לפנים משורת הדין לאלמנת קצין משטרה שנפטר ממחלה ממארת:

"בחודש יוני 1996 לאחר דחיית התביעה להכרה כאלמנה הוגשה בקשה להכרה לפנים

משורת הדין לוועדת החריגים במשרד הביטחון. מר........ששימש כיו"ר הוועדה הודיע

בפתח הדיון, לכל הנוכחים בישיבה "מאחר ומדובר בבן אחי, אני עוזב את החדר".

כידוע הבקשה אושרה. לא ברור מה היו הנימוקים להחלטה זו וכאמור בקשה זו לא עברה את

הליכי הבדיקה והבירור הנדרשים כשבפני הוועדה עמדה המלצת ראש אגף השיקום בלבד".

למותר לציין עוד כי עובד בכיר במשרד הביטחון אמר פעם: "נגמרו הימים האלה שמר......שלח פתק ואז הכירו באלמוני ובפלוני כחלל צה"ל ו/או כמשפחה שכולה".

הכרה לפנים משורת הדין בנכה, נפגע פעולות איבה כנכה צה"ל (מקורב לשר הביטחון בתקופה הרלוונטית) וכך כתב ר' היח' לתביעות וקביעת זכאות במקרה זה:

"מאחר ואינו עונה לאף הגדרה שלעיל ולהגדרה של שירות קבע או שירות בכוחות הביטחון ,

נבצר מאתנו להכיר בו עפ"י חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט 1959.

אנו מסכימים שמדובר בשירות בעל מאפיינים ביטחוניים כך ניתן לומר גם על שירות במד"א

כיבוי אש.......העובדה שאדם תודרך והופעל ע"י גורמים במערכת הביטחון אינה מזכה אותו

אופן אוטומטי בהכרה על פי חוק הנכים".

נחה דעתנו כאשר אנו משוכנעים שכל הטיפול הרפואי שיקומי וסיעודי יינתן באמצעות

הגורמים המוסמכים בביטוח הלאומי".

ואילו נציגי האגף המשפטי במשרד הביטחון בוועדה שבעבר דחו פניות רבות ל"הכרה ערכית

בלבד" כותב בעניין זה, כך:

"במקרה זה מדובר באקט הומניטרי על מנת להעניק גושפנקא ערכית לנסיבות הפציעה ע"י

הכרה כנכה צה"ל, שכן בהיבט הזכויות אין הבדל בין הזכויות המוענקות לפי חוק הנכים

לאלה המוענקות לנפגעי פעולות איבה הניתנות ע"י הביטוח הלאומי".

ואילו יו"ר הוועדה לפנים משורת הדין (שופט בדימוס): "לוועדה זו יש מסגרת מסוימת, מקרה זה

לא נכנס למסגרת......זה דומה לקניון ששוטר יקבל ומאבטח אזרחי שעצר בגבורה מחבל ונהרג

לא יוכר.....יש אפליה ברורה ביותר.. במה זה שונה מהקניונים שהם באחריות המשטרה?

"וועדת ל.מ.ד אינה וועדה של פשרות, אלא צריכה להכיר לפי קריטריונים מדויקים".

בסופו של יום הוכר נפגע האיבה הנ"ל, כנכה צה"ל (בהתנגדות יו"ר הוועדה) על כך נאמר:

"כשרוצים אפילו מטאטא יורה". זקני הדור מספרים שבאגף השיקום יש שני תורות –

"תורה שבכתב" ו"תורה שבעל פה" "תורה שבכתב היא תורה שצריך לפרסם ולהראות ברבים,

אבל לא לפעול על פיה". ואילו "תורה שבעל פה היא תורה שאסור לפרסם ולהראות ברבים אבל

לפעול על פיה".

ככל שאכן זהו סדר הדברים ועסקינן בהליך מנהלי לא תקין, הרי שמדובר בפגיעה חמורה

ביותר בליבת ההליכים שבחוק הנכים - שהינו כידוע חוק סוציאלי – אשר עולה כדי שיבוש

אמיתי של הליכי הטיפול בתביעה המוגשת לקצין התגמולים, באופן חסר תקנה ובאופן

המחייב בדיקה יסודית ומדוקדקת (ולא טיוח) ע"י גורמים רלוונטיים אשר יתנו דעתם לשורת

הכשלים, המחדלים והרשלנות אשר הובילו למצבים בלתי נסבלים, כגון דא.

הכרה בנכה, נפגע פעולות איבה כנכה צה"ל (מקורב לאישיות בכירה במשרד הביטחון, בתקופה הרלוונטית) ע"י קצין התגמולים וכך נכתב במקרה זה:

"בתאריך 10.1.06 מתקיימת ישיבה ובישיבה נכחו היועצת המשפטית לאגף השיקום ועוזרת

לר' היח' לתביעות וקביעת זכאות, וללא נוכחות ר' היח' לתביעות וקביעת זכאות וכך נכתב

בסיכום הדיון:

"על דעת היועצת המשפטית והנוכחים בדיון, ניתן לראות במקרה זה אירוע שהתרחש בדרך

הביתה שכן לא מדובר בסטייה משמעותית ולפיכך אין מקום להחזיר את התיק למוסד

לביטוח לאומי ולקבוע כי מדובר בפעולת איבה ונכון יותר לקבוע להשאיר הקביעה כי מדובר

באירוע שאירע תוך כדי ועקב השירות".

במכתב שנשלח ליועצת המשפטית במשרד הביטחון נכתב בין היתר: "מהאמור לעיל עולות

תהיות ושאלות רבות כפי שיפורטו להלן: "מן המפורסמות היא שעל התובע עפ"י חוק הנכים

רובץ נטל ההוכחה להוכיח תביעתו, ועליו להניח בפני קצין התגמולים תשתית ראייתית

המאמתת גרסתו".

האם סיכום הדיון מיום 10.1.06 עולה בקנה אחד עם החלטתו של קצין התגמולים בתביעה

שהוגשה ע"י מר....לראשונה וזאת לאחר שהוכר בביטוח הלאומי כנפגע פעולות איבה?

"בתאריך 7.12.05 הודיע ר' היח' לתביעות וקביעת זכאות......שלעניין תביעתו של

מר.....כתב בזמנו מזכר ושאל את עובדת יחידתו "האם תיק זה לא שייך לביטוח לאומי

לפעולות איבה?

ע"ג טופס התביעה חתומה גב'....... מהיח' לתביעות וקביעת זכאות. עובדת זו כלל לא

הוזמנה ולא השתתפה בדיון הנ"ל ואף לא נדרשה להסביר את תהליך קבלת ההחלטה

בעניינו ו/או מהי התשתית הראייתית שעליה השתיתה את החלטתה".

האם בפני קצין התגמולים שקיבל בעבר את ההחלטה בתביעה זו הונח דו"ח חדר מיון מבית

החולים....בו מצוין מפורשות כי מדובר בחייל לובש מדים......האם בפני קצין התגמולים

הונח דו"ח מד"א לעניין פינוי הנפגעים מהאירוע לרבות ציון העובדה שפונה חייל לבוש

מדים?

ר"מ 2 בביה"ח........ בדק באם בקרב הנפגעים שהועברו לבית חולים רמב"ם מצויים

חיילים בשירות סדיר / מילואים...... והגיע למסקנה שמר.......שייך לטיפול המלל......

הכרה בנכה צה"ל חשפה הכנות למצבע צה"לי בעירק.

ביום 2/4/17 פורסם באמצעי התקשורת הכתובה והאינטרנט על ידי הכתב יואב זיתון, כתבה

תחת הכותרת: "הכרה בנכה צה"ל חשפה הכנות למבצע צה"לי העיראק".

"ד"ר ש. היה אחד הרופאים בכוח המילואים ......אך לאחר המלחמה לקה במחלת סוכרת

הגיש תביעה למשרד הביטחון כדי שיכיר בו כנכה צה"ל בטענה שהמתחים הנפשיים

לקראת המבצע המסוכן, גרמו למחלתו .

ב- 1992 דחה משרד הביטחון את הבקשה אך נוכח החמרה במחלה, שמש הגיש את תביעתו

בשנית ובשבועות האחרונים התבשר כי משרד הביטחון הכיר בו כנכה צה"ל בגלל המחלה

שנבעה בהכנות למצבע שלא היה בעיראק".

בתביעת הנכות שהגיש ש... למשרד הביטחון באמצעות עורך דינו ציין: "לראשונה עמד ש...

בפני משימה שמעולם לא הייתה כמותה בצה"ל. בניגוד לטענת משרד הביטחון מחלת

הסוכרת של ש... לא נבעה מסיבות תורשתיות". כעת ממתין ש.... לוועדה שתקבע את אחוזי

נכותו ולפיהן ייגזרו זכויותיו כנכה צה"ל".

אפליה פסולה ופגיעה בזכות לשוויון ואיסור אפליה ואת לאחר שקצין תגמולים הכיר בבני

משפחות שכולות ובנכים אחרים רק בשל היותם מקורבים לעובדים ונושאי משרה במשרד

הביטחון ו/או "מקורבים ומיוחסים" כהגדרתו של מבקר המדינה השופט בדימוס

לינדנשטראוס בדו"ח הביקורת על אגף השיקום במשרד הביטחון. כידוע, המדינה מחויבת

לנהוג בשוויון כלפי אזרחיה, גם כאשר מדובר במתן הטבות מכוח הוראות מינהל פנימיות. ראו

בג"צ 43/72 ישראל עמבר נ' שר הביטחון, פ"ד כו(2) 63 (1972), שם נקבע לעניין אפליה

בתשלומים על פי הנחיות מנהליות פנימיות, כי:

"אחד היסודות של הצדק ושלטון החוק, שאין להפלות בין אדם לאדם במצב שווה ולכן

גם לא בין נכה, ואם המדינה מוצאת לנכון לתת הטבות מסוימות לנכים מסוג מסוים,

אינה יכולה לסרב ללא סיבה הגיונית לשלם אותן הטבות לנכה אחר מאותו סוג, וזה אף-על פי

שאין על המדינה חובה לפי חוק לשלם הטבות כאלה.".

ראו גם עניין נאמן, פסקה 16 לפסק דינה של כב' השופטת ע' ארבל: "אכן, הרשות המינהלית

מחויבת לעמידה בנורמות מסוימות בכל פעולותיה, יהיה סיווגן אשר יהיה. משכך, בין אם

נראה בהוראות אגף השיקום תקנות, ובין אם מדיניות הנעשית לפנים משורת הדין או

הוראות מינהל בעלות אופי גמיש, אלה וגם אלה אינן חסינות מביקורת שיפוטית ואם מתברר

כי נפל בפעולות הרשות פגם כגון שהן מפלות, בלתי סבירות או מבוססות על מטרות זרות או

שיקולים בלתי רלוונטיים, עשוי הדבר להוביל לפסילתן... במובן זה, אין חשיבות לשאלה

האם לפלוני אינטרס המוגן באופן אובייקטיבי בדין; במקרה שבו מסור לרשות שיקול דעת

להעניק הטבה מסוימת הן לפלוני, הן לאחרים, הרי שאף שאין היא מחויבת להעניק את

אותה הטבה כלל ועיקר, משבחרה להעניקה לאחרים, אין היא רשאית לשלול את אותה

ההטבה מפלוני באין שוני רלוונטי ביניהם... כך בדרך כלל, וכך, ביתר שאת, כשמדובר

במדיניות של מתן הטבות שמקורן בכספי ציבור".

כאשר המדינה קובעת מדיניות מפלה בהענקת זכות, התוצאה של אפליה זו היא הענקת הזכות

באופן שוויוני. בבג"צ 637/89 "חוקה למדינת ישראל" נ' שר האוצר, פ"ד מו(1), 191, 205-206

(1991), נקבע:

"...החוק אינו מעניק לפלוני ולאחרים זכות. עם זאת, החוק מעניק לרשות המוסמכת שיקול

דעת להעניק את הזכות האמורה על-פי שיקול דעתה. ....אם הרשות השלטונית קבעה

מדיניות לפיה זכאים האחרים לטובת הנאה, הרי לאור הדמיון בין פלוני לבין אותם אחרים,

גם פלוני זכאי להיכלל במסגרת מדיניות זו.

כמובן שאם הרשות השלטונית הייתה נמנעת מראש מלהעניק לאיש טובת הנאה - ובהנחה

שהחלטה זו כשלעצמה היא כדין - לא ניתן היה לבוא בטרוניה אליה. אך משהחליטה הרשות

השלטונית לקבוע מדיניות, לפיה האחרים זכאים לטובת הנאה מסוימת, הרי מחויבת היא

מכוח עקרון השוויון, להעניק טובת הנאה זו גם לפלוני.

ההחלטה המפלה דינה להתבטל, ותחתיה חייבת לבוא החלטה המשווה את פלוני ואת

האחרים. טול רשות שלטונית המחליטה להעניק סובסידיות לגופים שונים. אם הרשות

השלטונית הייתה מחליטה שלא להעניק סובסידיה לאיש, הייתה פועלת במסגרת סמכותה.

משהחליטה להעניק סובסידיה לאחרים ולמנוע את הסובסידיה מפלוני, השווה בתכונותיו

לאותם אחרים, הרי היא יוצרת בכך אפליה כנגד פלוני, וזכותו לקבל סובסידיה ככל

האחרים. אם הרשות השלטונית מסרבת לפעול מתוך שוויון, ולהעניק סובסידיה גם לפלוני,

יבוא בית - המשפט ויחייב את הרשות השלטונית לעשות כן... יש לרשות השלטונית שיקול

דעת מינהלי, אם להעניק טובת הנאה אם לאו. משהחליטה להעניקו לאחרים, עליה להעניקו

גם לפלוני השווה להם...".

לסיכום המלצות:

א. יש לקיים מכרז חוקי לבחירת מומחים רפואיים לעניין מתן חוות דעת רפואיות לעניין הקשר

הסיבתי לקצין התגמולים, תוך קביעת קריטריונים ברורים, בקרה ופיקוח ותוך הגבלת תקופת

ההתקשרות עם המומחה הרפואי.

ב. יש לקיים מכרז חוקי לבחירת יועצים רפואיים לקצין תגמולים, תוך קביעת קריטריונים

ברורים, בקרה ופיקוח ותוך הגבלת תקופת ההתקשרות עם היועץ הרפואי.

ג. להורות לקצין תגמולים בנוהל סדור ומפורט תוך קביעת קריטריונים ברורים לעשיית שימוש

בהפניית תביעות להכרה על פי חוק הנכים לוועדה רפואית לפי סעיף 28 ו- 28 א' לחוק הנכים.

ובכך לייתר הליכים והוצאות מיותרים (חסכון של מיליוני ₪ בשנה).

בע"נ 48746-07-14 ע' ה' נגד קצין התגמולים בית המשפט קבע: "למשיב קיימת זכות על פי

חוק הנכים (סעיף 28 ו-28א) לבדוק את המערער באמצעות וועדה רפואית אף קודם למתן

החלטה בתביעתו. על המשיב לעשות שימוש רב יותר בזכות הנתונה לו על פי דין על מנת

לייתר הליכים והוצאות מיותרים. במקרה זה, לא ניתן לומר כי למערער אין נכות כלל. על כן

אין מקום לדחות את הערעור מפאת היעדר נכות.

שאולי יצחק

הכותב הינו עו"ד, מוסמך לעבודה סוציאלית קלינית, מומחה לשיקום וקב"ן (רס"ן) במיל'.